פורשת ידיים,
מרגישה את הרוח בפנים.
מסתובבת כמו קרוסלה במעגל החיים.
כבר איבדתי כיוון, איבדתי סיבה,
אבל אני בשלי, ממשיכה ממשיכה...
משתדלת לשמור על שיווי המשקל,
הרי ליפול בעודי מסתובבת יהיה הכי קל.
דמויות מטושטשות עוברות מולי
וליבי זועק - הישמעו קולי?
הסיחרור מתגבר, אני מאבדת תחושה,
צונחת לאט אל הרצפה הקרה.
וכך, נעמדת אני שוב,
מוכנה לנסות להמשיך בסיבוב.

תודה לאיקה שעזר לי לשפר את השיר ונתן לי את שמו..תודה! :)