דמעות שמופלות לקרקע,
לתוך שלולית גדולה.
מים שנתנו חיים,
אבל לקחו משאלה.
דמעות שנופלות על פצעיי,
מלוחות, מכאיבות.
נפלתי על ברכיי לקור,
רגלי לא מחזיקות.
טיפה אחר טיפה ממשיכות לרדת,
ביניהן לא אדע להבדיל.
אחת עלי, אחת עלייך, אחת עלינו,
הכול אותו דבר, כבר לא מועיל.
דמעות מעיניי כבר הפסיקו לרדת,
אבל מלבי לנצח יפלו.
את דרך האושר לא מצאתי,
אולי כשאהיה קטן וכבר לא גדול... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.