בועז התעורר לתוך עולם שלא היה שלו. בועז עבד עד כה במשרד
פרסום והרוויח כסף טוב, הוא נשא לאישה שהוא פגש ואפשר להגיד
שלא הרבה צרות בעולם. לכן הפתיע אותו להתעורר באוהל זר כאשר
בתוכו ישנן רק שתי מיטות - זו שלו וזו של אישתו. בועז הציץ
החוצה מהאוהל וראה מסביבו אך ורק מידבר. השעה לפי השמש היתה
כנראה בוקר ובועז הסתובב סביב האוהל המוזר הזה כשכל מה שראה
מסביבו היה נוף מידברי. בועז לא הבין. ליד האוהל שלו שכנו עוד
מספר אוהלים וכשהסתכל לתוכם ראה עוד זוגות של אנשים ישנים.
בבהלה בועז מיהר להעיר את אישתו. הוא שאל אותה אם היא יודעת מה
זה המקום הזה ואיך הגיעו לפה. אישתו לא הבינה בהתחלה וחשבה
שמדובר במהתלה אך כשראתה שבועז רציני היא נתקפה חרדה לא קטנה.
בועז ניסה להרגיעה. בינתיים עוד אנשים החלו להתעורר ולאט לאט
נוצרה מעין התרחשות סובבת סביב האוהלים כשכל אחד מעיר את הערתו
על המצב. כעבור שבוע של שהייה במקום הזה בועז הגיע למסקנה
שהמקום שהניחו אותו בו, בין אם היו אלו חיזרים, מדענים או
הממשלה שעשו זאת, אינו כדור הארץ. במידבר ששמו אותו מזג האוויר
נשאר תמיד קבוע, טמפ' חדר ממוצעת שלא חמה מדי ולא קרה מדי, ולא
היה רוח או אפילו בריזה באוויר. נוסף לכך הוא שם לב שאף אחד
מהאנשים במקום לא נעשה רעב או צמא במהלך השבוע, שאין צורך
בעשיית צרכים, וששינה גם היא אינה בגדר כורח למרות שמספר אנשים
נהגו לישון מתוך הרגל או שעמום. במהלך השבוע ניסו מספר אנשים,
כולל בועז, לצאת ולתור מחוץ למאהל לחפש איזה שמץ סיביליזציה-
בעל חיים, נוף אחר או משהו שיעזור להם להבין את המקום ואולי
לצאת ממנו. אך מאמצים אלו היו ללא הואיל, לא משנה כמה הלכו,
כמובן תוך השארת עקבות חזרה למאהל, לא מצאו כלום. לאחר שבוע
רוב האנשים במאהל כבר נכנסו למעין שגרת חיים, כל אחד ועיסוקו.
חלק בנו ארמונות ופסלים שונים מחול, חלק שיחקו באבנים, חלק
דיברו אחד עם השני על העולם הקודם וגעגועיהם אליו וכהנה וכהנה
עיסוקים. אך בועז לא יכל להכנס לאותה שגרה. למעשה הוא התחיל
להרגיש יותר ויותר רע בקשר לשהיתו במקום. מה שתרם להרגשה זו
היתה העובדה שבזמן האחרון גם נכנס יותר ויותר לויכוחים עם
אישתו. עד אז מערכת היחסים של בועז ואישתו היו טובים בלי יותר
מדי התוכחויות, אך בועז החל לגלות שבזמן האחרון הוא רב איתה על
כל דבר ועל כל נושא, מדברים קטנים כמו התווכחות על משחק אבנים
עד לויכוח על האהבה ביניהם. כל זאת ועוד גרמו לבועז להחליט.
בועז החליט להתנתק מהמאהל ולחפש את התשובה בבדידותו. אז בועז
יצא לדרכו והשתקע  בהרים לבדו. קשה לדעת כמה זמן עבר על בועז,
למרות שהיו במדבר זריחות ושקיעות קשה היה לעקוב אחר התחלפותם,
ויום בא ויום הלך, ובועז המשיך לשבת באמצע שום מקום, מחכה
למשהו, חושב, מהרהר, נתקף שעמום, חושב לפעמים שהוא מאבד את
דעתו. לבסוף, אחרי הרבה זמן, הוא מצא את האמת.