|
עינייך תמיד בוהקות בראשי
ויש מקומות שלא אזכור שאהבתי
ואולי עדיף גם לא להזכר ששם הכי כאבתי
מדליקה עוד נר על סף בכי על סף צחוק
משחררת נפשי לרקוד..לעוף רחוק
צבעים רבים מתערבבים בתוכי
והיא נשארת שלווה..היית מאמין? החשכה בחיקי
יש ימים שבהם אעשה הכל להציל נשמתך
נופלת על האדמה וצועקת
קח אותנו אלוהים או תרפא פצעינו
לא חטאנו בתכלית קיומינו
והשמיים צוחקים...
והאנשים לפעמים כה צמאים
איך אתה לא איתי?!
עשרה לשלוש בלילה
מכבה את הסיגריה בריכוז
שואלת את עצמי בפעם המי יודע כמה
אולי זה הזמן, לעצום עיניים...לזוז |
|
|
חרפרשץ?
הרי זו תמצית
ההוויה הקוסמית
המפעמת בכל חלק
מחלקיו הרוטטים
בהרמוניה של
השלם. היקום
העילאי והמוחלט.
זוהי הסימפוניה
השמיימית
העילאית.
היופי
המיקרוקוסמי
האמיתי הנמזג
לתבנית ה'יש'.
בשוך הסערה
הבראשיתית,
החרפרשץ קם
והיה. קם --
ועלה מן התוהו!
זוהי מהות
החרפרשץ.
או לא.
-סוטרת הקמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.