|
פתיחה
נטלי לומדת בכיתה י'...נטלי מבחוץ נראית כמו כל אחת נאה , חכמה
ומחוייכת.....אבל מה שאף אחד לא יודע זה שלנטלי יש סוד , סוד
שאף אחד לא יודע , שמאחורי יופי ושכל מסתתר כאב גדול שמבוסס על
16 שנה של סבל....וכאן מתחיל הסיפור
הסיפור
התאריך היה ה-1 לסמפטמבר וכפי שמן הסתם כולכם יודעים , היום
הראשון ללימודים נטלי זרקה על עצמה חולצה שחורה ומכנס פדלפון
בצבע סגול כהה...מרחה את פניה במייק אפ וצעדה לכיוון הבית ספר
שאותו כל כך שנאה...
לכולם נטלי נראתה כנראה שמחה שאוהבת את החיים אבל נטלי לא היתה
כזאת.....נטלי היתה התגלמות האומללות אבל עם השנים היא למדה
להסתיר את זה....
לנטלי אין הורים...זאת אומרת היא כן גרה בבית "חם" ו"אוהב" אבל
היא היתה גרה עם משפחה אומנת עם 8 ילדים חוץ ממנה.
וכל המשפחה האומנת רק רצתה שהיא תלך משם.
כשנטלי היתה בת 7 היא עלתה לארץ עם אמא שלה מצרפת ואבא שלה
נשאר שם , בגיל 11 נטלי איבדה את אמא שלה ואז....טוב מאז הכל
השתנה...
באותו יום שנטלי הגיעה לבית ספר כל הבנות כרגיל שררו סביבה
והעריצו אותה אבל היא העדיפה להכנס לשירותים עם הדיסקמן שלה
ולהעביר את הפצירה שלה על הרגל עד שייצא דם , הרבה דם.
נטלי הרגישה שהיא הבנאדם הכי עצוב בעולם....כי את הדבר היחיד
שהיא רצתה לא היה לא....לא היתה לה אהבה.
האבא האומן של נטלי היה חייל והאמא האומנת שלה היתה גרפיקאית ,
באותו לילה החליטה נטלי שזהו , שהיא חייבת לגמור עם זה , היא
התגנבה לחדר של ההורים האומנים שלה ולקחה את האקדח שהיה של
אביה האומן .
היא רצתה מהר לחדר שלה והתחילה לרעוד תוך כדי שהיא טוענת את
האקדח היא בכתה המון והתחילה ללחוש : "אמא בקרוב נהיה ביחד"
ופשוט המשיכה לחזור על זה עד שכבר לא היה לה קול היא מה את
האקדח בתוך הפה והתחילה את הספירה לאחור...
10....
9.....
8.....
7.....
6.....
5.....
4.....
3.....
2.....
1.....
ו...........אבל לא....נטלי לא הצליחה לירות בעצמה הדמעות חנקו
את גרונה היא שמה על עצמה מעיל הכניסה את האקדח לכיס ויצאה
לרחוב
הרחוב היה קריר , כמה חתולים שחורים עברו ברחוב אבל חוץ מזה
הרחוב היה שומם ורטוב....ואז נשמעה יריה....
נטלי נפלה על הריצפה ופיה התמלא דם....
רץ אחד שעבר בדרך מצא אותה ורכן מעליה בדק לה דופק ולפתע תדהמה
עלתה על פניו ודמעות החלו להציף את עיניו "נטלי , זה אבא" אמר
הרץ אבל הוא לא הספיק הגופה הוצפה בערפל הרץ נפל על הרצפה
ונשאר שם לבד עד אור הבוקר.... |
|
|
אני כתבתי את כל
הסלוגנים, אני
אני אני!
רק רציתי שתדעו,
גם אלו בלי
החתימה, הכל שלי
שלי שלי!
נו? תגידו
משהו!
ם. ףץךן,
סכיזופרן שמחמיא
לעצמו יתר על
המידה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.