[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שני ברק
/
גזר או פלסטלינה



כשהייתי קטנה , הייתי נורא מפונקת. לא מאוד מפונקת, או כל כך
מפונקת. פשוט נורא נורא מפונקת. עד כדי כך שחיפשתי דברים
שיגרמו לי לבכות . אבא תמיד אמר לי לאכול הרבה גזר , כדי שכושר
הראייה שלי יהיה יותר טוב . הוא גם אמר שילד שמן הופך לאיש שמן
, וקרץ . תמיד הוא קרץ . איש חכם , אבא שלי . פטריוט . מת כמעט
איזה אלף פעמים במלחמות ישראל . תמיד הקשבתי לו , בראש שלי לא
הייתה בכלל אפשרות אחרת .אז אכלתי הרבה גזר . המון גזר . אבל
לא יותר מיד המון , כי לא רציתי להפוך לאיש שמן . גם הייתי
נורא מוכשרת אז ופיסלתי בחימר . כשלא היה לי בבית אז התעסקתי
בפלסטלינה . עשיתי הכל - בתים , אנשים , עצים . לפעמים
כשהדמיון לא עבד אז סתם הסתובבתי עם גוש פלסטלינה ביד . ביד
ימין גזר , וביד שמאל גוש פלסטלינה . התת-מודע הבוגר שלי בדיוק
עשה פגישה עם המוח הצעיר , והם הגיעו למסקנה שאם אני אמשיך
להיות ילדה מאושרת כזו , אני לא אדע להעריך דברים כאישה בוגרת
. נו אז מה אתה רוצה שאני אעשה , שאל המוח קצר הרוח שהופרע
במחשבות פתאומיות על יצירתיות בפלסטלינה . מה כלומר ? זה לא
ברור ? ענה התת-מודע . זה לא יכול להיות יותר ברור מזה . שלח
לה פקודה לדחוף את יד שמאל לפה במקום יד ימין . שיהיה לה קצת
מר בפה , שתבכה קצת . המוח הסכים וציית כמעט מיד - ואני בכיתי
שנייה אחרי . לא הבנתי מה קורה . הפלסטלינה הייתה דביקה ומרה ,
ובכלל חוץ מהריח שלה לא היה בה שום דבר טוב באותו הרגע .
התת-מודע היה מרוצה .  ואני לא הבנתי . למה שלחתי את הפלסטלינה
לפה , תנינים סגולים . עוד הפעם ! צעק התת-מודע למוח עם בזיק
של טירוף בעיניים , והנ"ל ציית מייד . הרגשתי אחוזת דיבוק .
הלכתי מהסלון למטבח , מהמטבח למקלחת , מהמקלחת למכונת הכביסה .
וכל הדרך אני טועמת פלסטלינה . טועמת , בוכה , מגרדת מהשיניים
- וטועמת שוב הפעם . כשסיימתי את גוש הפלסטלינה התת-מודע היה
מרוצה . זהו , מספיק לבינתיים . נראה מה יקרה בימים הקרובים ,
אם משהו ישתנה אצלי . מאז עברו הרבה שנים , ואני כבר אישה
צעירה . לפי איך שזה נראה עכשיו , יש לי עתיד מזהיר ומאושר
בצורה מטורפת . מה , הוא חייב להיות . אחרת , התת-מודע שלי לא
היה מעצב לי גוש פלסטלינה בצורה של אבא חולה לב , מצוקה כלכלית
ואח חולה נפש . ככה אני בטוח אדע להעריך את העתיד . גאון ,
פשוט גאון .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמעת אל תאמין,
ראית תאמין






אלוהים


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/5/02 4:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני ברק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה