היא לא ישנה כל אותו לילה, רק ישבה וחשבה אם עשתה את הצעד
הנבון בכך שויתרה לו כ"כ בקלות, הוא אמר שאין סיבה שתבוא ביום
למחרת, היא הרגישה את זה כבר לפני כמה ימים, הוא אמר לה
שהתחושות שלה טועות, אבל כמו בפעמים הקודמות התחושות שלה לא
איכזבו אותה גם הפעם...
היא לא היתה מהאנשים שמותרים בקלות, ובכל זאת היא ידעה שאם הוא
מעדיף להיות בלעדיה והיא אוהבת אותו תצטרך לוותר, למרות שזה לא
מצא חן בעיניה...
הוא אמר שהוא עוד אוהב אותה, היא חשבה לעצמה שעוד יש סיכוי,
שהוא לא יוותר, הרי רק בסופשבוע שלפני אמר לה שהוא אוהב אותה,
אמר לה שהוא התגעגע לשפתיים שלה, האם יתגעגע גם הפעם?
היא קיוותה שזה רק פסק זמן, שהכל ימשיך ועם זה פחדה שככל שהזמן
יעבור הם יתרחקו ואהבתם תדעך...
היא אהבה אותו, אהבה חזקה
כל הלילה התווכחו המוח והלב מה יותר טוב, האם להקשיב ללב ולא
לוותר? לנסות להחזיר אותו אליה במאבק, או האם להקשיב למוח
שמדבר בהיגיון ואומר אם את אוהבת אותו, את תוותרי כי ככה הוא
יהיה מאושר, אבל האם באמת יהיה מאושר בלעדיה?
אם הוא באמת עדיין אוהב אותה כמו שאמר...למה שיהיה מאושר
בלעדיה?
היא נזכרה ששבועיים לפני אמר לה שהוא היה מסתדר אם היא היתה
רוצה פסק זמן, או שלא יגע בה, היא אמרה לו שלא רוצה שהיא רוצה
לעבור את זה איתו - את זה, הבעיות הנלוות אליה חשבה...
יום לפני, או יותר נכון לילה לפני התקשרה אליו כי הרגישה צורך
חזק להגיד לו משהו אבל הוא לא ענה...
משהו...היא רצתה לומד לו כבר כמה ימים אבל הפה לא הצליח להגות
את מה שהראש כן, היא רצתה לומר לו שהיא יודעת שהיא לא בן אדם
שקל להסתדר איתו, וגם היא מעריכה ואוהבת את הסבלנות שלו אליה,
אבל עכשיו רק חשבה אם הייתי אומרת יום אחד קודם את זה, האם
היינו עכשיו ביחד?
מחשבות מילאו את ראשה בעוד היא הלכה ולבשה חולצה ארוכה, היא
שמה לב שהחולצה שהיא לבשה היא אותה חולצה שלבשה בל"ג בעומר,
ששם כ"כ נהנו ביחד, היא קיוותה שזה לא יגמר, היא החליטה להפתר
מהמחשבות בכך שתקרא ספר, היא פתחה את הספר שלה מהמקום האחרון
שבו הפסיקה לילה קודם, בדיוק בסיפור האהבה, הגיבורה ספרה איך
בילו ביחד, איך אהבו אחד את השניה, איך הוא הביא לה מתנות...כל
הדברים האלו העלו בה זיכרונות ובכי שטף אותה...
היא כ"כ קיוותה שלא יוותר עליה, היא חשבה אולי הוא רוצה שהיא
תאבק בשבילו, שלא תוותר..אבל לא רצתה סתם להתחנן, זה לא היה
האופי שלה, מאז מה שקרה היא לא נתנה לעצמה להשפיל את עצמה בפני
גבר, הוא לא ידע את זה, היתה לה גאוה, שהרבה פעמים גם הפריעה
ביניהם...רק אם הוא היה עונה לה בלילה קודם והיה שומע את מה
שרצתה להגיד, היא היתה אומרת הכל, וכמה שהיא אהבה אותו...וכמה
שרצתה לראות אותו יום למחרת וידעה שלא תזכה לראות אותו, היא רק
רצתה שיהיה מאושר ובכל זאת לא ידעה מה ירצה...
היא החליטה בינתיים לעזוב את זה עד שתקבל סימן ממנו שהוא רוצה
משהו...לכן ישבה וכתבה לו מכתב קצר...
וקיוותה שיענה לה...
שיראה את מכתבה כאות לאהבתה אליו - כסמל
היא עדיין מחכה לתשובה, אז למה אתה מחכה?