יום אחד אלוהים אסף את כולם ואמר להם שהוא פיתח רגש חדש, והוא
הולך לחלק להם אותו. הרגש החדש, שכולם כינו אותו "לאהוב בלי
כאבי לב", או בשמו הקצר יותר, "אל-כאב". כולם התרגשו ובמועד
שנקבע מראש כולם עמדו בתור ארוך שנמשך מהבית של אלוהים עד
לפחות לסופרמרקט שלו.
אלוהים אמר שהוא יתחיל לחלק את הרגש החדש לכולם בשעה 5. רטט
התרגשות עבר בין כל העומדים בתור. כולם חיכו סוף סוף לאותו
רגש, שיעשה לכולם את החיים קלים יותר.
אלוהים התחיל לחלק את הרגש לפי הסדר. חלק קיבלו מנה גדולה
וחלק קטנה. כנראה שהמנות הגדולות היו רבות מדי, כי כשהגעתי
לראש התור אלוהים אמר לי "מצטער ידידי, הכל אזל". אז חייכתי
לעצמי ואמרתי תודה צינית לגורל, והוספתי קללה קטנה לאלת המזל,
וחזרתי הביתה בידיעה שיהיה מה שיהיה, האהבה לנצח תמשיך לכאוב.