[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא היתה זו שהראתה לי את עצמי.
היא היתה זו שגרמה לי להבין מה הם רגעים אמיתיים של אושר.
היא זו שבגללה יורדות לי דמעות של כאב אמיתי, הכי אמיתי שיש.
היא זו שגרמה לי להבין שלאהבה, מכל סוג שהוא, אין גבולות...
ושלאהוב באמת-"to really love", זה הדבר הכי קשה בעולם.
והיא זו שעזרה לי לראות כוחות אדירים.

ועכשיו, כשאני כל כך רוצה להוציא אותה מהחיים שלי, כשאני מנסה
להיות שלמה בלעדיה, כשאני מנסה להגיד שהיא לא חברה שלי, כשאני
מנסה לא להתקשר אליה, לא לכתוב לה שומדבר, לא לדבר אליה כל
הזמן כאילו שהיא לידי, כל דבר שמזכיר לי אותה, עוזר לדמעות
לרדת עוד יותר.
והיא בכלל לא פגעה בי, והיא לא עשתה לי שומדבר רע, והיא אוהבת
אותי, והיא אומרת לי שאני חשובה לה. אבל אני פשוט תמימה אחת
שמאמינה לחלומות של עצמה ושרוצה יותר מדי.
והיא אותה אחת.
ואני אוהבת אותה באותה המידה.
והיא חשובה לי כמו תמיד.

אבל הכל השתנה.





אפריל 2002







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואז הלכנו 300
ק"מ עם העזים עד
שהגענו לסודן
ושם קיבלנו
טרופית
תפוזים...

האתיופי הקטן
מתוך: "מסעותיי"


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/5/02 20:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני גליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה