עבים קדרו בשמי ארצך,
עת דמותי אליי אופק פסעה
ונותרת בדד בלב מלכותך,
בראשך המורכן ובכייך שנישא
ואזני אטומות לא שומע בכייך,
לא חפץ בשלומך המיואש
גם לא אתבונן פן אמות מיופיך
ובאר האמת מן השקר תיבש
אך אל נקמות שיצא מקרבך,
שילח לשונות של גחלת
לארץ תבונה שנמצאת מעברך,
בה דומעת נפשי..מתנחמת
ותחמתי גבולות ביתי בגדר,
שנישאת אף מגובה יופיך
למען תלכי לחיקו של אחר,
ואדע לכאורה שמצאת אושרך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.