הם מתו,
זה היה כבר מזמן
בעצם אולי זה קרה אתמול
אבל למי אכפת?
מישהו זוכר בכלל?
מחר יהיה עוד פיגוע
זה נגמר,
ואולי בעצם זה בכלל לא התחיל
זה הכל היה בראש שלו
אהבה שלא קיימת
והוא עצוב
מה עוד חדש?
אז בואו ניקח את הסם
ונרוץ בשדות של פרחים
עד שנתעורר מחר
אנשים חדשים
במקום לעשות משהו עם עצמנו נכתוב שירים
אז בואו נדחיק,
ונשכח,
ונהיה אטומים,
ואולי גם נעשה את עצמנו שמחים,
אולי...
אולי נהיה שמחים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.