ואני מתגעגעת לריח שלך
אפילו שאני לא זוכרת מהו
ולחיבוק ולנשיקה
אפילו שהם קיימים ממך רק בתמונות
ולמגע שלך, ולצחוק שלך ולכאב שלך
בעיקר לכאב שלך.

ואני מצטערת שהייתי קטנה מלהבין
ואני מצטערת שהייתי קטנה מלהועיל
או לשנות או לעזור להלחם בזה
ואני מצטערת שטעית-...ואני מקווה שתסלח לי על גאוותי
ואני מצטערת , אבל באמת, שאני לא זוכרת אותך
ואני מצטערת שלא גדלתי לדעת איזה אדם אתה,
מה הקסם, הסודות, היופי והכיעור שלך

ואני מצטערת שאני לא עושה מספיק מכל כך הרבה, למרות שצריך
ואני מצטערת כי אני יודעת שהיה לי עוד המון לגדול וללמוד לאהוב
בך
ואני מצטערת שאז, לא בקשתי ממנה להוריד את הרגל
ואני מצטערת שלא זכרתי- את הקלמר לכתה א'
ואני מצטערת אם אני מכבידה עליך, או מדאיגה אותך לפעמים
או מכאיבה לך, על זה שאני כל כך הרבה: לא מספיק לפעמים
ואני מצטערת שאני לא מקדישה לך זמן, כמו שנראה לי שהיית ראוי
לו

ואני מצטערת שאני לא יודעת מה באמת קרה
ואני מצטערת שאולי שיקרתי
ואני מצטערת שלפעמים או
תמיד לא הבנתי
ואני ממש ממש מצטערת על כל מה שלא היה אבל יכל להיות
ואני מצטערת שהלכת
ואני מצטערת שיש כל כך הרבה שלא ידעת, שלא למדת

ואני מבקשת סליחה שעוד מעט...אני כבר אהיה בגיל שלא היית אף
פעם
ואני מבקשת שתזכור, שעמוק עמוק בפנים אני מאוד אוהבת אותך
לא כועסת
ולא מאשימה
בכלום

ואני מבקשת סליחה שאני מצפה ממך לכל כך המון דברים
ואני מבקשת סליחה שלפעמים עשיתי לך עבודה ממש קשה, מסריחה  
לשמור עלי
ואני מבקשת סליחה על כל הפעמים שנאלצת לראות אותי פוגעת בי,
או בהם
ואני מבקשת סליחה על כשלא הייתי בסדר איתם, ואיתי.
ואני מבקשת סליחה על זה שאני מבקשת ממך כל כך הרבה

אני מבקשת ממך סליחה שלא תראה את האחיינים או האחייניות שלך,
או תחבק או תנשק או תלחש להם כמה אתה אוהב אותם
-ואני כן
ואני מבקשת סליחה שאני לא אצליח לכתוב פה את כל הבקשות
והדברים שיש לי להגיד לך
ואני חייבת שתדע כמה שאתה חשוב,
למרות שאני מבינה כמה זנוח ונטוש אולי הרגשת קבור עמוק בתת
מודע שלי

ואני מבקשת סליחה שאני לא איתך
ואני מבקשת סליחה שאני לא יכולה להחזיר אהבה
שאני לא יודעת לחבק מצבה
שאני לא יודעת, ולא מסכימה להרגיש או לבכות ככה
ליד כולם באזכרות

שאני אף פעם לא אצליח לבטא או לדעת הכל לגביך
שלא התקרבתי לחדר שלך מספיק
שלא נגעתי בחלון או בדלת שהיו עדים למה קרה
-למרות שיכולתי
שאני לא זוכרת מספיק
שהאמת- אני זוכרת כמעט כלום
שאתה כל כך רחוק
שאתה, אולי, אף פעם לא תדע את כל מה שאני מרגישה
שאני לא אדע מה אתה חושב
כועס?, מאוד?
מאוד מאוכזב?
שאף פעם לא יהיו לך ילדים
אני גם מבקשת סליחה, שאני לא יודעת אם הייתה לך אהבת אמת
או לא

ושאני לא יודעת מה הרגשת
ומה כאב
שאני אף פעם לא אשב, אלטף לך את היד, אחבק אותך קרוב
ואשמע מה כבד, ורע וכואב לך
שאני כבר לא אגרום לך לאושר מהצחוק שלי,
או שאולי אני דווקא כן

שאני אף פעם לא אבכה מספיק כמו באמת איך שזה השפיע עלי
ובשבילי
ואני מצטערת בשבילך שיש שמה כל כך הרבה נערים ונערות
-בגיל שלך שמחים, מאושרים.
והחברים שלך כבר הורים לילדים

ואני מבקשת: שלא חדלת מלהתקיים
ואני מבקשת סליחה שכלאתי אותך, את זה, תמיד כל כך עמוק
קבור בפנים.

ואני מבקשת רק עוד דבר אחד- שתדע את כל זה איכשהו כי זה חשוב