שוכבת על החוף הלבן,
פשוטת איברים,
מניחה לרוח לעבור
בין איבריי העירומים...
הרח נושבת לאיטה,
עוברת דרך החורים,
גורת לעורי להצטמרר,
מקררת אותי..
חושבת אני איך זה,
שאני נמצאת במצב פגיע זה,
ואתה לא כאן,
שכן אתה עם אהובתך
המזוייפת... ולא איתי...
יכולה אני להעניק לך
אושר עילאי עימי,
וההתחלה היא בשכיבה
על החוף הלבן
בפשיטת איברים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.