רותם סעד / כוכבים של אלוהים |
כשאלוהים עוצם את עיניו
אנשים מתים בסתר
חומקים בין הצללים
צונחים אלי קבר.
ועם הנץ החמה,
כשאלוהים פוקח את עיניו
סופר את יצירי כפיו
וצועק בקול חרישי
אופס, איבדתי עוד אחד..
וכשהשמש פונה לכיוון מערב
אלוהים לובש שק אבלים
בוכה על ילדיו
מגלגל עיניו אל השמיים
ונותן שם לעוד כוכב אחד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|