הילד השחור לא היה כמו כולם, תמיד שונה תמיד בצד
עורו היה שחור כפחם רק עיניו מנצנצות כמו ברד
כאשר החשיך לא יכולת לראותו רק אם חייך חיוך גדול
אפילו שערו היה שחור ובגדיו היו שחורים רק נעליו צבועות כחול
לילה אחד הלך הילד השחור לאורך הכביש החם
מוטרד ממחשבות שעלו בראשו השחור כפחם
שנוא, מנודה ושחור מדדה לו לאורך האספלט החם
נהג המשאית נסע מהר מזירת הפשע, הוא לא ראה אותו את הילד
השחור
רק פנסי המכונית האירו לו שבריר של אור, גוש פחם גדול
הילד השחור התמזג עם הכביש
לא תראה אותו שוכב שם, אפילו לא תרגיש
רק עיניו לבנות ככוכבים מרמזות על מנוחת העולמים של הילד הפחם
כך תם וכך נשלם |
