איש חכם אמר לי פעם את המשפט הזה, אבל מסתבר שבחיים יש זמן
ומקום לכל דבר שקורה, ואם הדבר קורה בזמן ובמקום הלא נכונים
(לכל אחד אישית, כמובן), אז, כאילו הדבר לא קרה, השיעור לא
נלמד, והוא פשוט מאוד עבר מעלינו, אבל אל דאגה השיעור עוד
יחזור, הוא תמיד חוזר.

באותה תקופה שהמשפט נאמר לי, לא הייתי מוכנה נפשית לקבל אותו,
לעכל אותו ולהבין עד כמה הוא נכון, עד כמה המשפט הזה בעצם
מהווה את כל מהות קיומנו, אני אישית ביליתי שנים שלמות מחיי
בהתעלמות טוטלית ממנו, עד אשר הבנתי שאין מנוס ממנו ולכן
התחלתי בלמידתו, בהפנמתו והכי חשוב בלחיות אותו כחלק אינטגרלי
מהחיים שלי.

תחשבו על זה, "כל יום שעובר אינו חוזר", כל כך פשוט, כל כך
בנאלי, כל כך סתמי, ובכל זאת הוא טומן בחובו משמעויות כל כך
גדולות, כל כך עמוקות, כל כך מהותיות, שזה פשוט מאוד מדהים, עד
כמה משפט כל כך פשוט, יכול להיות כל כך אמיתי ונכון לגבי חיינו
(וכן, עכשיו אני מדברת על חיי כולנו).

מבולבלים?????

אז ככה! זה נכון, שאני הראשונה להודות, שהחיים שלנו שונים מאוד
האחד מהשני, מה שנכון לגבי האחד לאוו דווקא נכון לגבי האחר,
שלכל אחד יש את הדרך שלו בחיים, לכל אחד אמיתות שונות, בחירות
שונות, חיים שונים וכולי וכולי וכולי, כל אדם חי את חייו הוא
שלו בלי כל קשר לשני, אי אפשר לעשות השוואות בין אדם אחד
למשנהו, אי אפשר לשפוט אדם עד שמגיעים למקומו (מה שבדרך כלל לא
קורה - מודה), הכל נכון, אין וויכוחים כאן.

אבל, בכל זאת ולמרות הכל, עדין יש דברים בחיים שיש להם מן
נכונות אוניברסלית כזו, אתם יודעים מסוג הדברים שחוצים ימים,
ארצות ושנים, שלא חשוב על מי מדובר, על מה מדובר, היכן מדובר
ובאיזו סיטואציה מדובר, הדברים נכונים תמיד, מתקיימים תמיד
ואין איתם שום הפתעות.

אחד מהם הוא ש"כל יום שעובר אינו חוזר", דבר שנכון לגבי כולנו,
כל יום שעובר לנו נגמר, תם ונשלם, הוא כבר לא יחזור, מה שלא
עשינו בו, מה שלא למדנו בו, מה שלא מיצינו בו - התפספס, אי
אפשר לחזור ליום קודם (אלא אם כן אתם סופרמן או משהו כזה),
ואני יוצאת מנקודת הנחה שאתם לא ולכן שורה תחתונה וסופית היא
שצריך למצות כל יום עד סופו, ליהנות ממנו (כן כן, גם אם הוא
רע), ללמוד ממנו, והכי חשוב לא לתת לו לעבור סתם ככה כאילו זה
רק עוד יום, כי תמיד, אבל תמיד צריך לזכור - שכל יום שעובר
אינו חוזר.