את הולכת לך
בארץ של אש, כה רחוקה
וקולך בראשי
אך פרצופך לא אזכור כלל
ואת בטח שמחה
בארץ של אש, הרחק מכאן
כי את שמחה
ופה הכל כל כך חלש
ואני יושב לי כאן
בשיממון המוחלט
ושומר לי כאן
נפשי לא מוצאת מקלט
ואני חושב לי כאן
בשקט המוחלט
והולך לי כאן
להתחרפן, לאבד את הדעת
את הולכת לך
במרחק של שניית חשמל
ורק מילותיך אדע
וקולך לא אכיר כלל
ואת כה שמחה
ולמה לא אשמח איתך
כי שניית חשמל
היא שנת אור לרגלי
ואני יושב לי כאן
בשיממון המוחלט
ושומר לי כאן
נפשי לא מוצאת מקלט
ואני חושב לי כאן
בשקט המוחלט
והולך לי כאן
להתחרפן, לאבד את הדעת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.