מעגל של אנשים במדיטציה ישוב היה על האדמה. הפרוש הצעיר עקף את
מוני וצעד אל המעגל. הפעם, מוני לא חשה בכל ניסיון שליטה.
הבחירה שלי היא, באם להשתתף במשחק עוד או שלא. לפיכך, הנני
בוחרת לראות לאן יובילו הדברים.
הוא צעד אל תוך המעגל הרחב ונעמד בתנוחת-הר זקופה ועיניו
עצומות. מוני התבוננה בשלימות יציבתו. השלווה העמוקה שהוקרנה
ממנו הקרינה משהו שונה משהכירה. משהו טוב, עמוק...פתוח... אך
יציב כסלע. כשער עצום של טירת ענק דמיונית.
משהו דרמטי מאוד עומד לקרות פה. משהו נבנה פה, בחלל.
היא נסתה לראות מה הקשר שלה אל זה.
אני לא חלק מזה...היא
נתנה דרור לאינטואיציה הדקה, המדיטטיבית שלה -
אבל... אני
מוזמנת לראות מקרוב! ההרגשה התעצמה כאילו שמארח, שפתח לפניה
את השער, החווה בידו, בחיוך, בהזמנה, כדי שתכנס...
ורק כאשר היא הפנימה הכרת תודה על ההזמנה, וקיבלה אותה, היא
הורשתה לבוא ואז החלה לצעוד למעגל.
שקט. דומה כי היקום עמד פתאום בציפיה שקטה, כאדם הנרכן אל מול
קדוש, מצפה ליד שתונח על ראשו, שיברכו.
ככל שהתקרבה, בהליכתה האיטית, הערה, חשה את האויר, שהפך מתקתק,
והחום היוקד הפך לנעים לאין שיעור, ואור השמש המסנוור המוחזר
מהנהר הפך לריקוד מרצד, עדין ומכושף.
מוני נתיישבה במקום הפנוי היחיד במעגל. הדמות במרכז עמדה
בשלווה כה עמוקה... כה ממוקדת...מוני עצמה את עיניה כפי שעשו
יתר היושבים במעגל, ומיד נפרס לעיניה החזיון!
ובחזיונה ראתה אישה הרה, כורעת ללדת. תמונה, שאילו היתה
ויזואלית לחלוטין, היתה ארצית, יומיומית... לא. ה
יחודיות
היתה מאוד בולטת, אם גם לא ויזואלית - ובכלל - דומה שהמראה
עצמו היה שולי. זו היתה
נוכחות. נוכחות רוחנית כבירה.
רק אז מוני החלה להבין במה היא חוזה.
אווו! אנקת השתאות
מנטלית שגרמה לה להתנשף. גודל הכרת התודה לאותו יוגי, המתקשר
את האירוע, והכרתה את גודל הזכות לחיות בזמן שכזה, וגודל הזכות
להיות מוזמנת לראות את זה, כביכול, דרך "עינו השמימית", גרמו
לדמעות שיחלו לזלוג מעיניה. היה זה בהחלט יותר משאי פעם קיוותה
להיות עדה לו בחייה הצנועים.
בעידן קשה, טרוד וציני זה, הנבואה בדבר לידתו של
העתיד-להיות-בודהא פשוט נשכחה מלב, אבל הנה זה קורה, בדיוק
עכשיו, והיא עדה לכך! כן, העולם ישתנה לנגד עיניה, ושנים רבות
של ברכה יבואו עכשיו. ואולי היא תזכה בחסד היקר מכל, להיות
תלמידה של הבודהיסטווה.
הדברים מתכנסים, ושבילים חדשים נפתחים אל האור הזך של השלמות.
מעגל האנשים האלה, מעגל מיוחד היה. בכל העולם היו ברגע זה
מעגלים דומים. לא רבים, אבל רבים מספיק בשביל זה שלידתו של
הבודהיסטווה תהפוך מפורסמת בקרב החוגים המעטים של ההולכים-בדרך
הכנים, כדי שיערכו לדברים בהתאם.
קשת צבעונית עגולה הקיפה את השמש כעטרה.
המבורך נולד. היוגי שבמעגלים הפזורים ברחבי העולם מדטו שעות
מספר, והשבועות הבאים היו לשלווים וחיוביים באופן יוצא דופן
לתקופה קשה זו של המין האנושי.
מוני, שלמדה כבר אצל מוריה במנזר, ידעה כי עוד שנים מספר,
יבואו אפילו ימים טובים בהרבה.
סוף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.