לא יודעת איך להמשיך.
השמש מאירה על בנייני תל-אביב בכתום.
ברקע שמי שקיעה כחולים כהים.
ואין איש ברחובות.
אילו היינו בים,
חול היה נכנס בין האצבעות
והיית אומר לי 'תסתכלי על השקיעה,
כמה שהיא יפה'.
אך פני מן המרפסת אל הבניינים
ןלא שקט לי. דומם.
עוד מעט יהפכו ורודים והאורות ידלקו.
ואני חושבת,
אילו היינו בים, כבר קריר
נדליק מדורה ונתעטף בשמיכה,
נלך יחפים מהים דרך אלנבי אל המרפסת
ונשתה שוקו חם.
אך פני אל הרחוב מן המרפסת.
צופה. מחפשת אנשים. רוצה מגע.
אבל אני לא מוצאת,
ואני חושבת,
אילו היינו בים.
לא יודעת איך להמשיך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.