New Stage - Go To Main Page


כשאתה אוכל תפוח,
אתה חושב על הבריאה?
אותה יצירת מופת לא רצויה
ש"בזכותה" אתה קיים.
ככל שהעולם הולך ומזדקן
מתרבות יצירות המופת, האנשים.
ובין אם אסכים או לא אסכים,
כולנו ילדים של אלוהים.

היצרים אותם אלוהים בנו שתל
שלטו בנו מאז ומעולם
והאדם צמא לדם
מהשנייה שהוא קיים.
האהבה מצאה מקום
בלבבות תועים,
אבל בסוף כולם חוזרים לתלם,
הרי כולנו ילדים של אלוהים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/4/02 4:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פייר סלוצקר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה