[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בנג'מין לו
/
קום תורך

קום תורך. אתה פותח את העיניים ורואה צל גדול מעליך, נבהל לרגע
ואז נזכר שאתה נמצא במקום ההוא. אוסף את החפצים ששמת בצד כדי
שלא יפריעו לך לישון מתיישב לכמה שניות מתמתח וקם. צריך משהו
מיוחד אתה שואל וכולם מסתכלים עליך בעיניי עגל, לא, רק תעשה
אותו כמו שצריך, מגיעה התשובה. אתה לוקח מעיל מביט בשעון ולוקח
נשימה ארוכה בטרם אתה יורד במדרגות.הנה אתה שוב לבד מציץ
מהחלון החוצה רואה את החושך ומרגיש את הקור מבעד לזכוכית הדקה
של החלון. אתה מוציא את הרשיון שלך פותח את הדלת האלקטרונית
ויוצא אל החוץ. אתה מגלה שהקור אף יותר נורא ממה שחשבת ומתעטף
בתוך המעיל. לילה נקי מעננים עוטף אותך, לילה אפל ללא אור ירח
או כוכבים, לילה מקפיא עצמות. אתה מתחיל את הסיבוב השגרתי
ומקווה ששום דבר לא יפתיע אותך הלילה. אתה ניגש לדלת הראשונה
פותח אותה נכנס פנימה ומדליק את האור, כמה רעש אתה חושב לעצמך
ומכסה את אוזניך באוזניות, אתה בודק אותם אחד, אחד טמפרטורה,
סיבובים, אויר, מוודא שאין בעיות בחדר מכבה את האור יוצא ונועל
את הדלת, אינך יכול לראות בשל החושך העמוק אתה מנסה לראות  עד
להיכן אתה מצליח לראות ומגלה שאינך מצליח לראות אפילו את קצה
כף היד שלך, אז אתה מתחיל לקלל את עצמך על שלא לקחת פנס איתך.
אתה מתחיל להתקדם מגשש דרכך באפילה תוך כדי התקדמות נדמה לך
שאתה שומע רחש מוזר מצד שמאל, אתה קופא על מקומך ומחכה. הרעש
נעלם ואתה מתחיל לחשוב שאתה מאבד את השפיות הרגעית שהייתה לך.
אתה ממשיך להתקדם ושוב אתה שומע את הרחש הזה, הפעם יותר חזק
ויותר קרוב. אתה שוב נעמד מנסה להבין מה זה, מאמץ את העיניים
אולי בכל זאת תצליח לראות משהו, אך לשווא. אתה מנסה להקשיב שוב
לקולות אולי אלה קולות הלילה הרגילים אך אתה יודע שלא, משנשמע
הרחש שוב אתה צועק מי שם? אך אף אחד לא עונה לך. אתה מנסה
להיזכר איפה שמעת את הרחש הזה, נשמע כמו מישהו שמשחק עם עלים
של דקל על הכביש, או שקית מלאה בחול שנגררת על הרצפה. לא עוזר
לך, הזיכרון שוב משחק את המשחקים הידועים. אתה עושה עוד צעד
ולפתע קופץ משמאלך משהו גדול שנראה בהתחלה כמו שיח ענק, הוא
מתחיל לרוץ לעברך, אתה קופא במקום בהלם מוחלט בלי יכולת לזוז,
חולפת עוד שניה והיצור נעצר מסתובב ובורח. בהלם מוחלט אתה עוקב
אחרי הצל , דורבן, אתה מזהה אותו עכשיו כשהוא נכנס לאלומת הפנס
בקצה הכביש, דורבן גדול ויפה. אתה מתיישב על הרצפה ומנסה
להחזיר את נשימתך. חולפות חמש דקות תמימות ואתה קם על הרגליים
וממשיך, אתה רואה עכשיו הרבה יותר טוב העיניים התרגלו לחושך
ואתה מתחיל לזהות את הדברים שמסביבך. הנה שדירת עצים ממול
ומשמאל הרכב שלנו. אתה ממשיך לחדר הבא וכך חדר אחרי חדר מוודא
שהכל תקין בודק שהכל בסדר, אתה מתקשר ומודיע שהכל בסדר ונכנס
חזרה.עולה חזרה ומביט בשעון חלפה שעה וחצי מאז שיצאת, אתה
מתכנס בתוך עצמך מנסה להפשיר מעט מהסיבוב בחוץ עוד כמה דקות
ואתה נרדם בחזרה, וחיוך נסוך על פניך. קום תורך! אתה פותח את
העיניים ורואה צל גדול מעליך, נבהל לרגע ומנסה להבין ואז נדלק
האור ואתה מרגיש טפיחה על השכם, סתם אל תיבהל הביאו שתייה חמה
בוא תשתה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושבת משמע
אני קיימת.
אני מגרדת בראש
כי לא הספקתי
לחפוף שיער כבר
שבוע וחצי משמע
אני לא יודעת מה
זו הגיינה.



יהושעה פרועה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/02 1:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בנג'מין לו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה