[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליידי פיין
/
יפה וסקסית

הוא הניח את כוס הקפה הריקה כמעט על השולחן. הילדה, מכלאה
המוגבה, משכה את המפה בקוצר רוח.
"ענתי, עוד רגע אמא תבוא, טוב , ממי?"
"אני יוצא!"
אשתו השיבה לו מחדר האמבטיה, וקולה עמום משהו, "תביא חלב
כשאתה חוזר. ומה להגיד לרובינשטיין?"
"אנחנו נבוא לחתונה!"
"עוד שלש מאות שקל לזבל", רטן לעצמו. "שיהיה לך יום נחמד,
סקסית!"

מנעול הדלת סב על צירו קלות כשנעל את הדלת. אם לא יקבע אותו
למקומו, יגיע בקרוב היום בו יעמוד חסר אונים מול דלת הכניסה,
מייחל לכך שהמנעול ייעתר לו רק עוד פעם אחת, מבטיח שרק אם
ייפתח המנעול, עוד הפעם האחת הזו,  הוא יתחזק את הבית טוב
יותר.

הוא החל לסקור במחשבתו את סדר היום, עוד לפני שהמחשב הנישא שלו
סיים  לעלות. לקוחות חדשים בעשר, הרצאה בשתיים. לא יום עמוס
במיוחד, פרט לכך שהמצגת לשעה עשר עדיין לא מוכנה. הוא יסיים
אותה ברכבת. הרכבת להרצליה הייתה זמן ההרגעות שלו, טעינת
מצברים לפני שמתחיל היום. הוא לא היה מוותר על פרק הזמן הזה
בעד שום הון.

כשהוא נטוי על צדו השמאלי, כתפו הימנית, המוגבהת, נושאת את
המחשב, עבר בעד דלתות הזכוכית החלבית, ונכנס אל החדר הצבוע
צהוב. תאורת ספוטים רכה הבליטה את הצמחייה המלאכותית שלאורך
הקירות. האפלולית התאימה לתרגול המצגת בפעם האחרונה. ברגע
הראשון, לא הבחין כלל בכך שהלקוחות נמצאים כבר בחדר הישיבות.
לאחר מכן רצה להמשיך ולהעמיד פנים שאינו חש בנוכחותם, אך איחר
את המועד.

מולו ישבה טלי. יפה, סקסית, ומעולם לא יצאה לחלוטין מלבו. היא
הייתה מסוכנת אז, והיא עדיין כזו. באף אחת מעובדות אלו לא היה
דבר שימנע בעדו מלשמוט את המחשב על השולחן בקול נפץ עז.

הוא לא הרגיש כיצד הציג את המוצר. כמתוך חלום ענה לשאלות
עמיתיה. בכל פעם שטלי שאלה שאלה, היה קולה כצליפת שוט באוזניו.
הוא חש כיצד הקוהרנטיות שלו נפגמת כשהוא עונה לה.
כשפנו ללכת, שאלה כבדרך אגב לשלומו. הוא גמגם תשובה וניסה לעכב
אותה מאחור, אך הם חלקו רכב והיא לא יכלה להתעכב. היא הבטיחה
להתקשר.

מזה שנים שלא חכה כך ליד הטלפון, קופץ בכל פעם שנשמע קולו של
דואר אלקטרוני. עם זאת, כאשר הקדיש לעניין מעט מחשבה,  הבין
שהוא לא מצפה באמת ל-email   ממנה. היא הן אמרה שתתקשר, ומעולם
לא הייתה מחסידי התקשורת האלקטרונית.

היא לא התקשרה.
הוא שכח לקנות חלב.

כשחזר הביתה, ראה את אשתו עוד פחות. "כן, ענתי, אבא יקריא לך
סיפור". "בעצם, ענתי, אולי תלכי לאימא? אימא יותר טובה בזה".
רצה לראותה עוד פחות. רווית הייתה שותפה נאמנה. הוא הפקיד
בידיה נושאים בעלי סודיות עסקית בלי לחשוש. הוא היה מפקיד
בידיה את חייו. כבר שנים שהיא שם. מעולם לא היה מאוהב בה. הוא
חשב שידע מדוע נישא לה, אך באותו ערב החל לחשוב שאולי נישא לה
פשוט מכיוון שהסקס היה יציב, ולא היה שום דבר מרגש יותר באופק.
הוא עדיין סבר
שרווית בחורה לעניין, אישה אינטליגנטית שהוא נהנה לשוחח עמה.
אישה יפה  וסקסית. הסקס היה מצוין, ומעולם לא חדל להשתפר.
הייתה ביניהם התאמה נדירה. אבל טלי...

הוא ידע שזה רעיון רע. אבל אם שאלה לשלומו, היא זוכרת. ואם היא
זוכרת, הוא יכול להתקשר. הוא יצא למרפסת והתקשר מהסלולרי,
למספר שנחקק בזיכרונו בקריאה ראשונה. "הי, זה ארנון. מה נשמע?
את רוצה להיפגש בקפה "סגול" ולדון על זה? כן. תשע? מצוין."

הוא ניסה להשלות את עצמו שהוא בסך הכל רוצה ידידה. או לפחות
לסגור מעגל. להוציאה מלבו. אבל הוא ווידא שיש לו לפחות שלושה
קונדומים בארנק, לפני שלקח את המכונית של אשתו, ונסע שלא על
מנת לחזור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קשה לחיות ללא
אויר למרות שהוא
לפעמים מלא עשן
המכסה את
העיניים וגורם
לחוסר הבנה
עיוורון וחוסר
ניצולם המלא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/02 1:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליידי פיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה