[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הוריקו סן
/
שעון הזמן

נסחפת אחורה בשבילי הזמן
אל זמן התמימות ,השלווה
זמן שלעולם לא יחזור, הכל חולף במהירות לנגד עיניי
ירוק של שדה מתערבב עם כחול של ים,אך פתאום הכל נעצר...
צחוק ילדים נשמע ברקע, מסובבת את הראש לאחור ורואה אותם סובבים
במעגל סחור סחור
מאושרים,אוחזים ידיים המטשטשות במהירות,מתערבבות אחת בשניה.
ושם ילדה אחת קטנה,ילדה טהורה,צחוקה מהדהד מעל שאר הקולות
,מסתובבת יחד עם השאר באושר אינסופי
ודווקא אותה ילדה בעלת עיניים גדולות חומות ועור חוור מבחינה
בי, צחוקה לאט לאט נמוג
עוזבת את שרשרת הידיים המסתחררת ומתקרבת לעברי
במבט לא מבין, בזהירות צעד אחר צעד עם מבט מסוקרן בעינייה
ונעצרת מ ולי ,אני מתכופפת על ברכיי  
כך שעיניי מול עינייה ופני מול פנייה.
מראה פנייה מוכר לי , מנסה להזכר אך ללא הצלחה...
אני אוחזת בה לאט לאט , מפחדת לשבור את אותו
יצור תמים וקטן,מפחדת שתפוגג אט אט.
הילדה לא מבינה אך לא נרתעת מפני , מחבקת אותי בחזרה
חיבוק שברירי ועדין
אני מריחה את ריח עורה ,ר יח הילדות שלעולם לא תשוב,
נצמדת לכל רגע ורגע מסרבת להרפות, מרגישה את ידייה
החלושות אוחזות בי בחיבוק שמתחזק אט אט
אך הנה מתקדמת לעברי דמות אחרת ,
נראה שהיא לא מבחינה בי, היא מתקדמת לעבר הילדה
תופסת בידה הקטנה והצנומה ומוליכה אותה חזרה
לעבר המעגל המסתובב
לא, אני זועקת, תחזרי אלי ,אל תלכי...
אך הילדה רק מתבוננת בי ומחייכת חיוך טהור , חיוך אוהב
היא מתקדמת יחד עם הגננת לתוך המעגל
אך ראשה עדיין מופנה לעברי,לאט לאט מרימה זרוע
רזה וחוורת ומנופפת לי לשלום עם חיוך בעינייה
ואז אני נזכרת מראה פנייה הוא המראה המשתקף אלי
יום יום מן המראה ..
ואני רוצה שהיא תחזור אלי , יחד עם התמימות,
שלא תאבד לי לעולם
אך מאוחר מדי , היא נתפסה שוב במעגל המסתחרר
במערבולת צחוק הילדים , במקום אליו היא שייכת
וכאשר אני מנסה לתפוס את מבטה דומה שהיא כבר לא מבחינה בי,
כאילו אותו מפגש שניות ספורות קודם לכן היה רק הזיה..
לאט לאט אני מתרחקת בעל כורחי, מרגישה כאילו זרועות
בלתי נראות מושכות אותי , מרחיקות אותי  
מהמקום בו אני חפצה להיות להשאר לעד.
קול לוחש לי שזהו אינו מקומי עוד , אני צריכה להרפות ולחזור
להיכן שאני שייכת
אך איני מוכנה להשלים עם זה , עדיין לא, מפנה את ראשי
אחורה  מנסה להושיט יד לילדה הקטנה , אך הילדה כבר רחוקה ,
היא נהפכה כבר לנקודה קטנה באופק ואנ י עדיין נמשכת קדימה
בידי אותן זרועות קסומות
חוזרת למקומי ללא שום יכולת לשנות את שעון הזמן...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מוזר שבחורות
יוצאות עם גברים
רק בגלל הרזומה
שלהם

המוזרה




ודרשו חזל
המוזרה=הרזומה
בהיפוך אותיות


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/02 7:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הוריקו סן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה