אני יכולה לראות שאתה חושב. רואים לך בעיניים.
אבל על מה?
על מה, לעזאזל, אתה חושב?
תשתף אותי במה שקורה אצלך בפנים.
במה ששובר אותך שוב ושוב.
אני רעבה לקול שלך.
קול מחמם שעושה בי צלילים.
דבר אליי ולא רק במילים,
כדי שאוכל ולו רק לשבריר שניה להיות הדמעה שבתוך עורך נספגת.
נמאס לי לראות את גבך בכל פעם שאתה מתבייש לבכות לפני.
זו לו חולשה להוציא החוצה את כל הרגש.
אם רק היית יודע לדבר,
אבל אתה שותק ובוכה, שותק ובוכה.
אני יודעת. אני רואה. ונדמה לפעמים שאתה רוצה בכך,
כדי שאני אחבק אותך, אנשק אותך, אגע בך ואלחש לך שהכל בסדר.
קשה להיות נאהבת איתך.
קשה אתך למרות שאני אוהבת.

בעודך שוכב לצידי אני לוקחת נשימה עמוקה...
ובמקום לצעוק.
שתקתי.