גיל,
זה יותר קשה ממה שתיארת. אני מחכה כבר 3 שבועות למכתב מאחי שחי
בניו- יורק. אתה כזה מגעיל. הבטחת לי משהו אחר, קל, פשוט ולא
מחייב. אני כלוא כאן. אני פשוט נחנק. אתמול בלילה אני וניר
דיברנו שוב ליד המקלט. הוא אמר לי שהוא חשב להתאבד לפני
שבועיים. אני מרגיש כל כך שונה כאן, כולם חולי נפש. שניים ניסו
להתאבד ב- 3  החודשים האחרונים. זה טירוף.
בקשר למה שדיברנו בשבוע שעבר: איזה אמרת שניסית? אז אמרת
"הכל". אני יכול להתערב על מליון שקל שלא ניסית "הכל". אני
יודע שניסיתי חצי מ"הכל". לקחתי כל מה שהביאו לי, זה בגלל שאני
תמים, אני אומר לך. לא הייתי צריך להיכנס לגמילה הזאת
מלכתחילה. הייתי משיג עזרה לבד. ידעתי שלא הייתי צריך לסמוך על
התיאורים הפתאטיים שלך. "אחלה אווירה", עלק. אני מרגיש כמו
בסרט אימה.

תחזיר לי תשובה הפעם, טוב? אני די משועמם כאן. הפעילויות נהיות
יותר ויותר מדכאות.

נועם,
אני מצטער אם אתה מרגיש אי נוחות כלשהי שמה. אני זוכר מקום
פתוח עם אווירה מדהימה. חבר'ה מקסימים. אחלה אוכל. אתה יותר
מדי ביקורתי, תעצור לשניה ותנשום. יש שם אוויר טוב, דרך אגב.
כבר ביקשתי ממך לא לשאול אותי על הקטע הזה, ניסיתי הרבה סוגים,
טוב? זאת תקופה שאני מעדיף לשכוח אם לא למחוק. אני בן אדם אחר
עכשיו, והתקופה ההיא של הסמים והכל לא קשורה לאופי שלי כיום.
רק שתדע שאתה תצא משמה בן אדם אחר. אתה תהיה יותר מודע לעצמך
ולצרכים שלך, נפשית וגופנית.
תגיד, כבר נתקלת באלה? אם כן אז תדע למה שאלתי. תמסור לה ד"ש
ממני, ותגיד לה תודה. היא כבר תבין.

אני יודעת שקשה לך עכשיו, אבל יהיה טוב. אתה שמה בקושי
שבועיים, לוקח זמן. אני מקווה שלא התחברת עם אף אחד לא "ראוי",
טוב? יש שמה אנשים שיכולים לגרור אותך בחזרה למטה. אתה לפחות
מאוזן.

תשמור על עצמך, בחיית.

גיל,
אני קורא את המכתב שלך וממהר להחזיר לך תשובה. בטח שאני מכיר
את אלה! היא הכי נורמלית פה מכל המפעילים כאן. יצא לי לדבר
איתה כמה פעמים בפרטיות. היא סיפרה לי כל מיני דברים עלייך,
בין השאר. היא היחידה ששפוייה פה, גיל, באמת. אני די בודד, מתי
אתה מגיע?
תראה, אני חושב הרבה בזמן האחרון. אני נקי כבר למעלה מחודש.
אני רוצה לחזור הבייתה. מה אתה אומר על זה? אימא שלי ביקרה
אותי היום. היה חרא. היא בכתה והכל. היא כל הזמן אמרה שאני
צריך לחזור לעצמי, ושאני לא הילד שהיא גידלה, ושהיא עדיין
אוהבת אותי למרות הכל. אני לא מבין אותה, היא חושבת שאני כזה
אידיוט? מה, אני לא יודע שהסיבה היחידה שהיא בוכה זה בגלל
הפאדיחה שאני עושה לה בבית? הבן שלה עובר גמילה עכשיו, גם כן
זאתי. אני אומר לך, אני רוצה לצאת. חשבתי אולי תוכל לארגן לי
עבודה בצימרים ליד הכינרת, יש פה 3 חבר'ה  שעבדו שמה והרוויחו
טוב, ויש שם גם מגורים בצימרים ואוכל והכל. חשבתי שאני אעבוד
שמה כדי לנקות את הראש.
תדבר איתם, טוב? כי אני לא סובל את המקום הזה.

נועם,
זאת לא ממש העונה לעבוד בצימרים, אתה לא חושב? בכל מקרה דיברתי
עם מישהי שמה, הבאתי לה את הפרטים והכל. היא אמורה להחזיר
תשובה בקרוב. היא קצת מהססת בגלל הקטע של הגמילה.

תוותר קצת לאימא שלך, טוב? דרך אגב דיברתי איתה לפני שבוע. היא
ממש בדיכאון. אני לא מתכוון לנתח את הסיבות שלה לדיכאון הזה,
אבל בכל זאת, אם תצא מהגמילה הזאת עכשיו אתה תדרדר את עצמך.
החבר'ה במוסד גמילה שלך יודעים מתי אתה מוכן לצאת. אתה כרגע
במצב בו אתה לא יודע מה טוב בשבילך. רק הם. אני מקווה שאתה לא
כועס, אבל אני לא מתכוון לדבר עם המנהלים, לפחות לא בתקופה
הקרובה. אני יודע על ה"כמעט-נפילה" שלך בשבת ההיא, שאתה וניר
מצאתם גראס באחד החדרים שמה. תקשיב לי טוב: אני יודע על כל מה
שהולך שמה. אתה לא יכול לשקר לי ככה, להגיד לי שאתה מוכן לצאת
כששנינו יודעים שאתה לא.

תהיה סבלני. זה ישתלם.

גיל,
זה המכתב האחרון שאני כותב. אני נשבע לך שניסיתי להתאפק. אני
נקי. ולא "נפלתי". אני יוצא. בקרוב מאוד.
חבר של ניר סידר לנו עבודה בצפון, אני לא מתכוון לפרט הרבה,
אני בטוח שתמסור את הפרטים לאימא שלי והיא הדבר האחרון שאני
אצטרך על הגב.
אחי החזיר תשובה. הצלחתי להתקשר אליו, רק הוא יודע איפה אני
אעבוד. הוא אמור להגיע לארץ בעוד חודשיים.

האמת היא שאין לי סיבה מיוחדת לכתוב את זה, כלומר יש סיבה אבל
אין תוכן. תודה על שהחזקת אותי שפוי, אחי.

והייתי סבלני. וזה לא השתלם.
אני אתקשר אלייך בקרוב, כשאני אצא אתה תהיה הראשון לדעת. אל
תכעס, טוב?