בין העננים, ובין הקשת בענן, ישנה ארץ. ארץ שבה כולם משחקים,
שרים רוקדים וחוגגים, כאילו בכל יום יש יומולדת, כאילו כל יום
זה חג. לארץ הזאת קוראים פאפיליה, על שמה של הנסיכה ששולטת
בארץ הזאת.
פאפיליה היא תמיד נסיכה, לעולם לא מלכה, כי היא לעולם נשארת
ילדה. ובארץ הזאת- הכל עשוי מממתקים: העצים הם גזעי שוקולד,
פירות מרציפן ומרמלדות, האדמה היא אבקת שוקו, הבתים עשויים
משוקולד ומסוכריות, התיקים הם ממסטיקים והכל כל כך מתוק...

בגבולותיה של פאפיליה ניצבים פסלי שוקולד בצורת חיילים, עם נשק
מורם ומוכן לירייה, או נכנעים.
לא, פאפיליה לא עד כדי כך טיפשה שהיא תגן על עצמה עם פסלי
שוקולד... לפסלי השוקולד האלה יש סיפור מיוחד.

הכל התחיל מהטיול של נווד זקן ומרושע, שתמיד זומם מזימות, ושמו
סנייפ. הוא היה תושב מדינת הכפור ברדיה, והוא לא היה רגיל לכל
השמחה והחום והמתיקות שיש בפאפיליה.
מלא בקינאה, החליט סנייפ שיחזור אל ברדיה, ויציע למלך לפתוח
במלחמה נגד פאפיליה, לכבוש אותה וכך יוכלו לחסל את כל השמחה
המיותרת שיש בה. וגם לקחת לעצמם את כל הממתקים.

שמע אותו המלך קרלו, וחייך בהסכמה... "אכן, זה יהיה רעיון
נהדר, לכבוש את פאפיליה. אומנם זאת מדינה מאושרת מדי, אבל אם
נכבוש אותה נוכל להשליט שם את הכפור הנצחי ולחסל את כל
הממתקים", אמר קרלו, צחק בקול רם כמו מכשפה, וחיכך את כפות
ידיו בעונג.

קרא קרלו לכל השליחים שלו, שיקראו למלכי המדינות האחרות להילחם
נגד פאפיליה. כך ברדיה- מדינת הכפור, זציה- ממלכת הברקים,
הליסיה- מדינת הרוחות ושיטפונבה- ממלכת השטפונות והמים
המיותרים, עשו ברית נגד פאפיליה. כולם הסכימו שצריך לחסל את כל
שאריות האושר המיותר של פאפיליה, ולקחת לעצמם את כל הממתקים.

המרגל של פאפיליה הודיע לה שמתוכננת מלחמה נגד הממלכה,
ופאפיליה קראה לכל הפאפיליים אליה אל הארמון מרמלדה.

"אחיי ואחיותיי, נתיני ממלכת פאפיליה!
ארבע מדינת האופל, ברדיה, זציה, הליסיה ושיטפונבה, הכריזו
עלינו ועל אושרנו מלחמה. אני מבקשת מכולכם- הכינו את מקלות
הקינמון, הסוכריות החמוצות, שוקולד החרובים והברוקולי, והגנו
על ממלכתנו הקטנה".

הפאפיליים קראו קריאות הידד אדירות, והתחילו להתחמש ולצאת
לקרב.
לא משנה כמה כפור, כמה שטפונות, כמה אש ורוחות היו, אנשי
פאפיליה נלחמו באומץ ובקור רוח.
התכסיס הכי מתוחכם, שסיים את הקרבות בניצחון אדיר של פאפיליה
היה של צ'וקודי, הגנרל של צבא פאפיליה: הוא הציע להרתיח כמויות
עצומות של שוקולד ולשפוך הכל על החיילים של המדינות
האויבות...

בכל החזיתות, חיילי פאפיליה האמיצים שפכו את השוקולד על
החיילים האויבים, וכל החיילים הפכו לפסלי שוקולד, אלה שמקשטים
את גבולות פאפיליה עכשיו.

כל החיילים ששרדו את ה-"שפוך שוקולדך על הגויים", ברחו בחזרה
אל ממלכותיהם, ובהפסדם הביאו למלכיהם את מה שכן הצליחו להשיג
(והרבה)- סוכריות אסיד (או בשמן האמיתי- סוכריות חמוצות
כחומצה).
המלכים זללו את הסוכריות ישר, מבלי לבדוק מראש את הסוכריות,
חטפו קלקול קיבה והלכו לעולמם.

כך פאפיליה ניצלה, והארץ עדיין נמצאת בין העננים, ובין הקשת
בענן, מפזרת ממתקים שנופלים מהשמיים.