ניר וחיים,חברים טובים,הכירו בביה"ס היסודי,עוד כשהיו קטנים.
ניר וחיים גדלו ביחד,התגייסו באותו החודש לצבא.
שניהם שירתו ביחידות קרביות,נפגשו לעיתים רחוקות.
וכאשר היו מתראים היו מספרים אחד לשני סיפורים,
הזמן חלף לו במהרה,ושניהם היו קרובים לשחרור מהצבא.
הם התחילו לתכנן את הטיול הגדול לאחר הצבא,ניר חשב על המזרח
הרחוק,חיים העדיף לדרום אמריקה.....
שבועיים לפני השחרור המיוחל של חיים,שקדם לזה של ניר
בחודשיים,
נהרג חיים בפעולה מבצעית כלשהיא.
כאשר ניר שמע את הבשורה המרה,התכנס בתוך עצמו,לא בכה,לא צעק
רק שתק.
כחצי שנה לאחר מכן,ניר כבר היה אזרח,הכיר את שירה.
שירה קטנה ועדינה,שערה הזהוב מסתלסל בפראות,ובעינייה הגדולות
ניבטת האהבתה לניר.
ניר ושירה מחליטים לטייל לראות עולם,ניר זכר עד כמה חיים רצה
לטוס
ולטייל בדרום אמריקה,לכן החליט שלשם יילכו,או יטוסו ליתר
דיוק.
שירה שמחה,זה בהחלט התאים לה.
מאז מותו של חיים,ניר לא ממש חזר לעצמו,הוא מיעט ליצחוק וסרב
לדבר על חיים,הוא היה חולם עליו הרבה בלילות,וחושב עליו במשך
שעות היום.
בחלומות חיים היה אומר לו שבא לבקרו,שהוא מתגעגע אליו מאד.
שבועיים לפני הטיול הגדול קיבל ניר צו 8,היה עליו לידחות את
הכל,שירה הבינה,ניר התחיל להכין את עצמו,עוד יומיים למילואים
המיוחדים,כאשר הגיע היום נפרד מהוריו ומשירה,אמר שלא
יידאגו,שהכל יהיה בסדר,שהוא אוהב אותם מאד...
ניר נהרג בקרב,וכאשר פקח עינייו ראה את חיים מושיט את ידו,הוא
נאחז בה וקם על רגליו,הם הביטו אחד בשני והתחבקו בחום,"התגעגתי
אליך חבר",אמר חיים,"גם אני",ענה ניר,"עכשיו אין שום דבר שיכול
להפריד בינינו",אמר חיים,וכך ניר וחיים שהיו חברים טובים
מביה"ס היסודי,נפגשו שנית והפעם ידעו,הם תמיד יהיו ביחד.....