[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דור טל
/
נירית

יש במבט של נירית מין סימן שאלה גדול אבל עם זאת הוא מפחיד
כאילו... אפשר רק לנחש על מה היא חושבת וזה הופך אותה למאוד
מסתורית.
חבר שלה ידע תמיד שהיא אוהבת רק אותו אבל היה לה את המבט
המדאיג הזה בעיניים, אפילו שהם היו ביחד 4 שנים הוא לא ידע
עדיין לגלות מה אומרות העיניים שלה ופחד תמיד שלפעמים המבט הזה
עליו במיוחד כשהוא לא מסתכל עליה, אומר שהיא לא אוהבת אותו
יותר , או שהיא לא נאמנה לו יותר, ולאו דווקא שהיא אוהבת אותו
, כי זה לא היה מבט של אהבה, מבט של אהבה אפשר לתת תמיד למי
שאתה אוהב, הרי לא תרצו להסתיר את זה במערכת יחסים נכון? ככה
גם החבר שלה חשב.
שנה שעברה הם ישבו יחד בספסל מול הים והוא הסתכל רק עליה, הוא
באמת אהב אותה, הוא לא ידע איך להגיד לה את זה... "אני אוהב
אותך" לא הספיק כאן, הוא לרגע הסתכל על הים וחשב לעצמו שהיה
נותן את כל היופי הזה והפלא הטבעי הזה רק כדי לרצות את נירית.
נירית אהבה להעלם לפעמים, חבר שלה לא אהב את זה, אבל לא אמר על
זה כלום, היא פשוט הייתה נעלמת באופן די מפתיע, רק שהוא למד
לגלות פחות או יותר מתי היא נעלמת ולפי זה תיכנן את הלוח זמנים
שלו איתה... הוא ידע שהיא נהנת מזה והעדיף לשתוק, כי ידע שהיא
רוצה בזה וזה היה מספיק משכנע בשבילו...
אבל פחד מצד שני... פחד מסיבה אגואיסטית לחלוטין אבל עם זאת
מוצדקת, הוא פחד כשהייתה נעלמת, באותם רגעים התחשק לו לקחת את
הרגליים שלו ולרוץ , בלי לדעת לאן , העיקר שאולי יגע לנקודה
שאליה נירית נעלמת ולחבק אותה שם, אבל נירית לא כלכך רצתה שהוא
יצטרף אליה, ולכן לא הציע לו מעולם להצטרף אליה.  תמיד כשהייתה
נעלמת היה יושב מתחת לעץ האשכוליות בגינה ומחבק את הרגליים ורק
חושב עליה ובוכה ע שהייתה מופיע שוב , בדרך כלל לא היתה מופיע
לידו אלא במרחק ענקי ממנו ואז עוד יותר היה עצוב.
נירית נשארה תמיד עם המבט הקר שלה בעיניים כאילו לא קרה כלום
וכאילו לא נעלמה, גם לא הייתה מספרת לאן נעלמה תמיד , כשהיה
שואל היא הייתה מספרת , אבל תמיד הייתה מדגישה דווקא את הפרטים
שלא רצה לדעת וכך לאט לאט למד החבר שלה לא לשאול, כמה שידע
יותר רק הבין פחות, וכך נמשכו בכל זאת היחסים 4 שנים הרי...
בשלב מסויים שניהם התרגלו לשיגרה הזאת ואותה צביטה בלב נשארה
באותה עוצמה, אבל עם חיוך גדול יותר שהסתיר את הכל , חיוך
מזוייך כמובן , אבל שנשאר בלתי רצוי על הפנים...
מדי פעם הייתה זורקת נירית לעברו איזה משפט כמו "אתה החיים שלי
חומד" וזה בעיקר מה שהיה משכיח ממנו את כל הבעיות, באותו רגע
לא היה אכפת לו כלום.. מצידו ברגע זה שהיא תעלם שוב, ושתעשה את
כל הדברים ההם שהעדיף לשתוק להם, ללא ספק משפטים כאלו היו
קונים אותו , והוא הלך עיוור אחרי הלב שלו, אפילו שבחלק
מהמקרים אבל רק עמוק בפנים ידע שזאת טעות גדולה, ידע שלעול לא
יהיה מאושר, למרות שבאהבתו היה הבן אדם הכי מאושר בעולם, אי
אפשר לקרוא לזה אושר, זה רק חיפוי על כאב מסויין שנגרם על ידי
האושר הגדול הזה שחש באותה תקופה.
יום אחד באה אליו נירית, היא הסתכלה לו בעיניים בעוד מבט חודר
וכואב ומארה לו "חומד, אני נעלמת שוב, הפעם להרבה זמן" הוא
הסתכל עליה ושתק, לא היה לו משהו טוב להגיד והחליט ששום תגובה
לא תהיה מספיק טובה. ואז הסתכל על הקרצפה ואמר לה שזה בסדר
ושאל מתי תחזור, היא לא ידעה להגיד לו אבל הבטיחה שהכל יהיה
בסדר ושלא תפגע בו , הוא האמין לה באופן מסויים, אבל רצה
להשאיר אותה איתו, אז רק ביקש ממנה שתחזור ,והבטיח לה שהוא
נשאר באותו מקום , "את יחודעת איפה למצוא אותי" היא אכן ידעה
ואז נעלמה לה.
התקופה הבאה הייתה ממש קשה לשניהם , פתאום הבינה עד כמה באמת
אהבה אותו ולא הראתה לא את זה מספיק , והוא הבין שאולי הוא
צריך פות לנסות. אבל למרות זאת, ישב וחיכה כל הזמן הזה מתחת
לעץץ האשכוליות עם הרגליים מחובקות וחיכה לה שתופיע שוב , היא
אהבה אותו , אבל ידעה שלא יזיק לה לעשות את אותם דברים שאהבה
והוא לא אהב והרשתה לעצמה כמובן.
אחרי כמה שנים הופיע פתאום באיזה כפר נטוש והתחילה לחזור לעץ
האשכוליות של הבחור שלה, כמה פעמים בדרך חשבה ללכת לכיוון אחר
אבל אז הרגישה שוב את ההרגשה שלה אליו והמשיכה בדרכה אליו,
וכשהגיע מצאה אותו יושב לבדו עם רגליים לא מחובקות, פשוט יושב
ומסתכל על השמיים, וכשראה אותה קם וחיבק אותה, ונתן לה נשיקה
גדולה  ושוב חזר הניצוץ אל העיניים שלו וגם לשלה אבל יותר לא
יכלה להסתכל לו בעיניים, ולא היה לה המבט הקר הרגיל... הקרירות
שלה הפחה לדבר טבעי שנמצא בכל חלקי הגוף אפשר לומר שהכל היה
אותו הדבר באופן כללי, אבל ההרגשה שלה מבפנים לא , היא מעולם
לא סיפרה לו על הזמן שהייתה בלעדיו היא העדיפה לשתוק כדי לא
אולי לאבד אותו והיא העדיפה לאהוב אותו בלי קשר לעבר, גם הוא
העדיף את אותו הדבר, למרות שבלי שאמרה לו , ידע מה עבר עליה ,
הכל... כמעט לפרטים הקטנים...
ומאז הם חיים ביחד, בלי בעיות , רק באהבה , והם גרים בבית נחמד
ליד הספסלים שליד הים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבי אמר לי פעם:
"צחק וכל העולם
יצחק
איתך...תבכה
ואני אתן לך
סיבה לבכות יא
ממזר קטן"

-נער בהפרעה (זה
מאטרף) נזכר
בילדות המאושרת
שלו-


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/4/02 13:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דור טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה