גם את גם אתה כבר ראיתם את הכל,
לא לבדי בעולם הגדול.
כולם ידעו כבר אהבה,
כולם הכירו אכזבה,
כולם בכו בבכי מר
כשהרע שלט, גבר.

אין אדם שלא ידע עוד עצב,
אין אדם שלא הכיר עוד לב,
אין אדם שלא נכשל, בעצם
היותו אדם בודד.

כולם ידעו את התקווה,
כולם רצו את הטובה.
כולם חשבו שהם יודעים,
כולם היו מבולבלים.
כולם וכלום,
כלום בכולם.

אין אדם שלא ידע עוד עצב,
אין אדם שלא חש אכזבה,
אין אדם שלא הכיר בעצם,
היותו לבד עם קצת תקווה.

כולם הכירו את כולם,
כולם לא ידעו עליהם דבר.
כולם הסתירו את עצמם,
כולם חשפו את פרצופם.
כולם התחבאו והתאמצו,
שרק אותם לא ימצאו.

אין אדם שלא טעה,
אין צדיק שלא יחטא.
אין מושלם באדמה,
ובשמים התבונה.

כולם התייאשו מזמן,
ומי שלא הוא סתם ספקן.
לחיות לבד זה לא נורא,
כשיש קצת בירה וחברה.
דופקים ת'ראש ות'חיים,
ומרגישים כל כך טובים.

אין חיים חוץ מחייך,
אל תשלה את כוונותיך,
רצונותיך לעולם
ישארו, ואין בלתם.

אז עוד מנה ועוד קצת דרינק,
אף פעם זה לא יהיה מספיק.
עוד קצת עוד קצת יצווח לשווא,
ואף אחד לו לא יקרב.
לבד לבד בתוך המון,
צעצועים ושגעון.

אין אדם שלא בכה בעצב,
אין אדם שלא הכיר אבדן.
אין אדם שלא צחק כך פעם,
אך בליבו תמיד היה עגום.

והגלגל ייסוב ייסוב,
והא בפנים הלוך ושוב.
לא יבין את מעשיו,
ימשיך ברע את כל דרכיו.
עם קצת תרופות די זמניות,
ישתיק את כל המערכות.

אין אדם,
אין אדם,
אין אדם.