קשה מאוד לא להפתיע אותי בחיים, אני כמו הילדים הקטנים כל דבר
שקורה מפליא אותי, ואני תמיד מנסה להבין איך זה קרה, מאיפה זה
הגיע, למה זה קרה, כל דבר אני צריכה לפרק לגורמים בכדי להבין
בדיוק כיצד זה עובד, אני לא מקבלת תשובות בנליות כתשובות, אני
צריכה להבין את הסיטואציה, הגורמים לה, המניעים שלה, למה היא
בכלל התרחשה והכי חשוב מה ניתן ללמוד מכך.

תמיד ניתן למצוא תשובות לשאלות, פשוט צריך לנבור עמוק, עמוק,
לא להתייאש והכי חשוב, להיות מוכנים לקבל כל תשובה או מסקנה
שמתקבלת, ולא חשוב עד כמה זה כואב או עד כמה אנחנו לא מוכנים
לקבל זאת בתור תשובה ו/או מסקנה.

נשמע קצת מבולבל? אני אנסה להסביר.

הרבה אנשים בעולם הזה, מקבלים מצבים בחיים רק בגלל שהם קרו
להם, הם לא שואלים שאלות, הם פשוט מקבלים את הדין וממשיכים
הלאה, לא מדאיג אותם למה זה קרה להם, מה היה הגורם לכך, מה הם
אמורים לעשות עם המצב החדש, או איזה שיעור הם היו צריכים ללמוד
ממנו בכדי להתפתח, ומבחינתם החיים פשוט ממשיכים.

לעומתם יש אותי, זאת שלא מקבלת שום דבר כמובן מאליו, לכל דבר
צריכה להיות סיבה, אם קורה לי דבר מה, אני מיד בודקת מהיכן הוא
הגיע, ולמה דווקא אלי, מה אני אמורה לעשות עם זה, מה אני לא
אמורה לעשות עם זה, מה אני רוצה לעשות עם זה ושוב והכי חשוב מה
למדתי מכל הסיטואציה הזו.

אז נכונה העובדה, שגם אני לא ממש צדיקה בסדום (למרות מה שאתם
בטח חושבים), וגם לי קורים מקרים שבהם, אני נותנת (ולא משנה
מאיזה סיבה שהיא) לסיטואציות פשוט לעבור לי מעל הראש מבלי לנתח
אותן יותר מדי, או לנסות להבין את פרושן, או סיבת הגעתן לחיי,
אבל תמיד, כל פעם ובלי פספוסים, הסיטואציות חזרו אלי פעם אחר
פעם עד אשר למדתי אותן, שיננתי אותן וידעתי לישמן על עצמי.

נכון להיום, אני כבר לא נותנת לאף סיטואציה שקוראת לי בחיים
(במקרה הטוב, במקרה הרע שקוראת לאחרים בחיים, אבל זה כבר נושא
לסיפור אחר), לעבור אותי מבלי לתת את הדין, היא צריכה להצדיק
את קיומה, ואת סיבת בואה, ואני, אני פשוט למדתי עוד דבר
בחיים.

האם זה עוזר לי לחיות טוב יותר? אתם שואלים, אז האמת שלא, אבל
מה לעשות ככה אני בנויה, זו אני.

הדברים שנאמרו כאן (בדיוק כמו כל הדברים שאני אומרת בחיים,
ותאמינו לי שהם רבים), נכונים אך ורק לגבי, אני לא מבקשת מאף
אחד להזדהות איתם, לקבל אותם, או אפילו לנסות להבין אותם, הם
נכונים במלוא מאת האחוזים לגביי, ככה אני בחרתי לחיות את חיי
ואם בכל זאת מישהו מצליח להבין אותם אז א' תנחומיי וב' איזה
כיף לדעת שיש עוד "מיוחד" כמוני בעולם הזה.