תתכופף כפתיל של נר
שזה עתה נדלק באש
תשתחווה לכח האנרגיה
בלי יכולת להתגונן
בלי לחוש במודע
שזה אוכל אותך לאט
וטיפות של חלד הן העדות
לאותה העדינות,
לגוף שנשבה
בכוחה של אהבה.
קרקע יציבה שהופכת לים
שמתאדה, ואתה עומד קיים
באמצע, ראשך בוער
מתכופף כפתיל של נר.
וממני אל תבקש
שאכבה את האש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.