כל לילה אותו הדבר...אני נכנסת למיטתי,מתכרבלת לי בפוך
ונכנסת עמוק עמוק לתוך הפנטזיות שלי..
בדרך-כלל הפנטזיה לא משתנה,זה אותו אחד..אותו אחד שאני מחכה
לו כל-כך הרבה זמן,והוא..החוצפן ,לא מעז לצאת לי מהפנטזיה.
כנראה גם הוא יודע שברגע שהוא יצא משם ,הכל יהרס ויהפך לעוד
מערכת יחסים שגרתית.                                        
             הוא כמוני לא רוצה לאבד את הפנטזיה,שבה הכל
מושלם..
אבל לרגע נזכרתי,זה לא מדוייק..בשביל שיהיה יותר מרתק
ומסעיר,יש תסבוכות בפנטזיה,ככה זה נהפך ליותר מרגש כשהסוף הוא
הסוף האולטימטיבי,בדיוק כמו בסרטי קיצ' למיניהם.
הגיע סוף השבוע,תמיד מתקבל אצלי בברכה.
זה הזמן שלי להתפרק ,יוצאת למועדון רוקדת עד אחרון הבליינים.
מרגישה בעולם אחר..בעולם ששום דבר לא יכול לפגוע בי,          
 ללא דאגות,ללא לחצים,חיבור מושלם שלי ושל המוזיקה.
יצאתי עם חברותיי למסע מפרך זה,בדרך-כלל רק אחת מצליחה
להחזיק איתי מעמד,השאר פורשות כבר בשעה שלוש.
היתה לי הרגשה מוזרה באותו לילה,לא ההרגשה שאני מייחלת
שתקרה,אלא כזו שמציפה אותי בכל הגוף. צמרמורות זרמו בי,
ואי אפשר לומר שזה מקור,וכמה שאני אולי היפוכונדרית..ידעתי
שאני לא חולה.
התחושה הזו בהחלט נתנה לי לגיטימציה להתלבש באופן סקסי
ביותר,בלי חשבונות לאף אחד. גופיית מחשוף צמודה בצבע אדום,
מכנס צמוד מעור בצבע שחור (לא הזיז לי שאני אמות בחום בתוכו),
מבחינת איפור,לא רציתי להגזים..כי איפור נועז לא מתאים לי.
שיער תמיד רצוי שישאר פזור לאחור..ועוד במיוחד כשהולכים
לרקוד.
הגענו למועדון,לא סיפרתי כלום להדר חברתי הטובה..היא רק
לא הבינה לכבוד מה השלמות הזאת שניסיתי להשיג ביציאה הזו,
שהבגדים הם כן, נורא יפים..אבל לא נוחים לריקוד.
לא רציתי להתחיל להכנס איתה לזה,הייתי באופוריה..זה היה
באוויר.
אחרי רבע שעה,נכנסנו בפנים..המוזיקה החזקה של הלילה התחילה.
סחבתי אחריי את הדר וללא שום השתהות נוספת נכנסתי למוזיקה,
דבר שלוקח לי אולי אחרי איזה ארבעה,חמישה טראקים.
אך לא הפעם..ניסחפתי עם המוזיקה,והתעלמתי מכל הסובב אותי.
לקראת שתיים וחצי בלילה..אחרי שהבחנתי שהדר נעלמה לי,
נהייתי יותר מודעת לסביבתי,ואפילו הסתכלתי סביב לראות איך  
אוכלוסיית הלילה. יחסית לפעמים קודמות היו כמה שנראו לי ממש
חמודים.
אבל את האמת..כמה שאני תמיד רק מחפשת את "החמודים" האלה,
הפעם..הכל היה כל-כך שונה,חוץ מדבר אחד..
הדי.ג'י...עיניי תמיד משוטטות אליו באיזשהו שלב של הלילה..    
     תמיד אני רוצה לבדוק אם זה הוא,זה מהפנטזיה שלי..כי חוץ
ממנו הפנטזיה מתרחשת.
רק שאני תמיד מתאכזבת מהמראה שלו,בכלל לא תואם לפנטזיה שלי.
לשבריר שניה חשבתי אולי שזה יהיה מיותר לנסות לראות אותו,
אבל התחושה לא נתנה לי לוותר.
בעודי רוקדת..הפניתי את מבטי למעלה,והחושך של המועדון ממש לא
עזר לי בזה.
הלב שלי התחיל לפעום במהירות,ניסיתי ממש להתמקד בו..לא האמנתי
למראה עיניי..זה היה הוא!! הפנטזיה שלי!
לא יכולתי להוריד את עיניי ממנו,כמו מהופנטת..והוא...הוא הביט
      בי,לא הייתי צריכה להתקרב אליו בשביל לדעת מה צבע
עיניו,הן היו ירוקות,כאלה שאני מסוגלת לצלול בהן ולאבד את
חושיי.
הזמן הזה נראה לי כמו נצח,הוא הביט בי רוקדת..אני הבטתי בו.
הדר הבהילה אותי כשתפסה לי את היד וגררה אותי החוצה.
היא היתה חייבת לחזור הביתה. היא חזרה לבד,לא יכולתי ללכת..
איך יכולתי ללכת כשאהוב לבי נמצא ממש לידי?!
עצמתי עיניים,לקחתי נשימה ארוכה..והחלטתי שאני אעלה אליו.
לא ראיתי אותו מלמטה..הוא לא היה שם! רק התפללתי שזה לא באמת
קורה לי..לאן הוא נעלם??? התחלתי לחפש אותו בטירוף..הסתובבתי
סביב עצמי..מסתכלת לכל הכיוונים,וכלום.
הלכתי לבר,התיישבתי והזמנתי משקה חזק,ולמרות הכל..התחושה
לא עזבה אותי. נאבקתי בה,שתלך..זה נגמר. אבל היא בשלה,ואפילו
מתחזקת. הרמתי את הראש מהמשקה,הסתכלתי לצד..
הוא ישב לידי! לא ידעתי איך להתמודד בסיטואציה הזו..          
   אפילו הפנטזיה שלי שניסתה להיות מאוד ברורה עד לפרט
האחרון,     לא עזרה לי.
מסתבר שלא הייתי צריכה לעשות דבר,הוא אחז את ידי..חייך ו...
התעוררתי..זה היה רק חלום.
חלום כל-כך ממשי..לא רציתי להאמין שזה היה רק חלום,כי זה היה
אמיתי!! הרגש,העוצמה..יכולתי לחוש בזה עד לעצמותיי!
כעסתי..כל-כך כעסתי,אבל לא מנעתי מעצמי לפנטז עליו שוב ושוב.