לא הכרתי את גדי.
כשהתקבלה ההודעה ראיתי את פניו של אחד מחבריי נעצבים.
הבנתי שהוא הכיר את גדי.
שאלתי אותו "מי זה?"
"נווו... גדי... הג'ינג'י השמנמן עם הכיפה" הוא ענה.
פתאום זה נפל עלי. גדי. אותו גדי שישב בכיסא לפניי באוטובוס
לפני שלושה ימים ובמשך כל הנסיעה דיבר עם החברה שלו.
נזכרתי.
באותה נסיעה נפלה לו הכיפה. הכיפה - אותה...פיסת בד...שהופכת
אותנו ליראי ה' ומקנה לנו הגנה. הכיפה נפלה והוא חיפש וחיפש.
הוא גם שאל אותי אם ראיתי אותה. ניסיתי לחפש אבל לא מצאתי.
כשירדנו מהאוטובוס ראיתי שהכיפה על ראשו.
"טוב שמצא אותה!" אמרתי לעצמי, "עכשיו הוא יהיה מוגן".
טעיתי.