כעת הסתיים השיר:
R.E.M. - Man On The Moon
נדב: אתה יודע, אנדי קאופמן, זה השיר מוקדש לו, עשה שני פרקים
חשובים בהיסטוריה.
יאיא: אני יודע על אחד.
נדב: נו.
יאיא: סטנד אפ. הוא המציא את הסטנד אפ.
נדב: בהחלט. עוד לפני שווילוז'ני חלם על פוליטיקה.
יאיא: אוקי, והשני...
נדב: הוא השתתף בתחרות האגרוף הראשונה - וכנראה היחידה,
המעורבת שנערכה אי פעם.
יאיא: מעורבת?
נדב: מעורבת! גברים ונשים כמובן. זה מדהים, כי מה שלא יגידו על
פמיניזם, אנדי הצליח לנצח את כל הנשים בדרך, אבל מצד שני -
הפסיד לכל הגברים.
יאיא: והוא נאלץ לשנות קריירה?
נדב: אהה.
ממש כמו כריס אייזיק, שהאף של נשבר בתחרות, והוא החליט לעבור
לשיר?
נדב:
(הפסקה) אנחנו לא עומדים לשים את וויקד גיים. תרד
מזה.
יאיא: אוקיי. רק ניסיתי. מה קרה אחרי עם תחרויות האגרוף
המעורבות?
נדב: אחרי שכל הנשים, בלי יוצא מן הכלל מצאו את עצמן בתחתית
הרשימה, נושא ההימורים בתחרויות האלה, היה די חסר טעם.
יאיא: וקאופמן?
נדב: הוא דווקא מצא את זה די משעשע. אחרי שהתחרויות האלה נעלמו
בשק הזבל של ההיסטוריה, ואנדי איבד כל סיכוי להתפרנס מאגרוף,
הוא עבר לקריירה חדשה. ועל כן, יאיא, אנחנו לא מקדיש לו את
וויקד גיים, אנחנו נקדיש לו את המתאגרף של סיימון וגרפינקל.
יאיא: בסדר. מה עשיתי? אבל האמת די חבל שהפסיקו את התחרויות
האלה. נשמע משעשע.
נדב: תחשוב על זה ככה. אם אנדי לא היה עוזב את האגרוף, לא היה
לנו היום סטנד אפ.
יאיא: נו, אז מה?
נדב: מה נו? אתה יכול לתאר לעצמך עולם בלי סיינפלד? אתה יכול
לדמיין לעצמך קיום של ערוץ 3 בלי יצפאן? והכי גרוע.
יאיא: מה?
(פליי סידי 1.)
נדב: אתה יכול לתאר לעצמך את עיריית תל אביב כשווילוז'ני שם 24
שעות ביממה?
כעת משודר השיר:
Simon And Garfunkle - The Boxer
חופשי 5:00
