בפנטזיה שלי ערסלתי גופך,
המהול ביין אהבתי,
ששומר שנים בחביות של ליבי,
ואתה במתק שפתיך חבשת את ליבי שותת הדם,
מתעלם ממשקלו
ונושא אותו כמו תפילה
אל מקום שבו הרוח שוכנת
וישקוט,
כפי שהשתקת מצפונך בורדים.
בפנטזיה שלי ראיתי אותך,
בשמלתך היפה,
מלווה אותי אל חופת חלומותיי,
בוכה מתוך אושר פנימי,
שמחה באשרי.
בבית שלך ראיתי את שניכם,
אהובי ושושבינתי,
עסוקים במלאכה הנשגבת מבינתי.
מלאכת הבגידה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.