New Stage - Go To Main Page

אבן שן
/
קטשופ טוב

אמרתי לך שהטובים ינצחו. אמרתי לך אמרתי לך אמרתי לך.
פעם הבאה אל תתווכח.
חבר שלי דני מהבניינים ליד לפעמים כזה מפגר בשכל. הוא חושב
שהרעים יכולים לכלואה את ספיידרמן לגוש שעועיות. אבל אני אמרתי
שזה לא יהיה. אז בסוף צעקנו חזק שהיה השיר ואמא גרשה אותו לבית
שלו ולקחה לי ת'שלט. עכשיו היא תשים את המשקפופר של החדשות.
ולי משעמם.
"המלחמה בטרור לא תמה. צריך להבין רינה, שזוהי רק תחילת הדרך.
רבים לא מבינים שאלו השלבים הראשונים במהפכה הכלל-עולמית
הזאת."

"20 אלף נעדרים עדיין    ..."
לא מניין לא מניין... תכף גדעון לוקח אותי למקדולנס, אני כבר
נהיה רעב. לגדעון יש כזה זקן מצחיק כמו של תיש ושיער ארוך אבל
שמעתי אותו מדבר עם החבר הזה בסוד שעוד מעט לוקחים אותו לצבא.
ואחר כך הוא פיזר לי קטשופ על הציפסים בעיגולים וזה הכי איכסה
ככה כי אני אוהב רק שטובלים לבד אבל אני לא בוכה לו כי בסוף
יותר הוא לא יקח אותי לעולמים.
ובבית כשחזרנו אמא אמרה מתי ששיחקתי עם מתן במחשב במשחק של
הרובוטים שיורה באנשים שנראים בכלל גם קצת רובוטים בובות
שהמלחמות כמו אלה זה רק בדימיונות במחשב וטלויזיה וגדעון נשאר
בבית. ואבא גם בא להגיד לעוד מעט נטוס באוירון לטיול ארוך
באמריקה וכדאי כי שמה יש מקדולנס הכי טעים פי אלף והצעצועים
יותר שווים ולא מתפרקים כמו כאן.
ועכשיו פתאום כל החופש אמא תופסת לי את הטלויזיה בחדשות בסלון
ואני לא יכול לראות אף פעם כי כל הזמן היא בחדשות.
אז אבא קנה לי טלויזיה קטנה לשים בחדר שלי וגם דבידי שאפשר
לקחת ולראות שם סרטים מהספרייה.

ואמא אומרת לאבא בחדשות שזה כמו בסרט ממש אז אם זה כמו היא
יכולה לראות באמיתי אצלי כי גם בדבידי רואים הרבה יותר טוב.
וגדעון כן בצבא. גיליתי לבד והוא נלחם בכל הרעים והמפלצות
והרובוטים הירוקים. אבל כבר הרבה זמן לא הייתי במקדולנס כי אחד
אחר התפוצץ בטלויזיה וגם גדעון לא בבית בכלל הרבה זמן.
וכבר עוד מעט נגמר לנו החופש והגדול ואני הולך לגן של טובים.
וגדולים. הכי גדולים!!!
וטובים וטעימים.
לא רוצה לישון יש בחוץ רעשים חזקים של אנשים צועקים. ונכנס לי
עשן של סיגריות מסריחות לחדר שאמא מעשנת.
ומתבלבל לי איך גדעון נראה וגם מתן ודני.
אז אבא ואמא אמרו לי שמחר לוקחים אותי גם לראות את גדעון בטקס
צבא גדול. כן, אמרו בחדשות שמחר יגידו דברים חשובים.

הגענו ואני מאוד עצוב. אני מחפש כל הזמן את גדעון מרחוק ואמא
מצביעה על מישהו שהוא לא גדעון בכלל. אולי המפלצות אכלו אותו
ואני לא שומע כלום רק בוכה בוכה בוכה בוכה בוכה.
ואחר כך מפסיק לי הבכי ואני רואה הרבה הרבה שורות עם הרבה הרבה
הרבה גדעונים שאמא אומרת. וכל הגדעונים בכלל לא הגדעונים שלי
כי הם דומים לאנשים כמו שיש לי במחשב במשחק של הרובוטים שיורים
באנשים שדומים לבובות רובוטים אחרים.
ואז הם זזים לצדדים ביחד, כי איש מזיז עכבר לצדדים.
איש טוב.
ואני מאוד בוכה כי אני לא מוצא את הגדעון שלי עם הזקן והשערות
ויש מיליון גדעונים ביחד. כאלה אותו דבר.
גדעון לא בצבא אולי עכשיו הוא רואה טלויזיה בבית או משחק בתוך
המחשב.
ויום העצמאות אולי, יש אולי זיקוקים ענקיים הכי בשמיים וחם
נורא ובום חזק. שמיים. ?
וגם אני נהייתי גדעון. וכולם גדעון.
כולם מתערבבים ולי יש מערבולות בלב.
חם לי מאוד. אני גדעון. בחוץ עף.
מעורבב לי בקטשופ.
חריף לי.

ובום גדול באדמה ידעתי שהטובים ינצחו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/4/02 5:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבן שן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה