גלגלי הזמן,
לא נעצרים אף פעם,
וכל אלה שכבר מתו,
לא ישובו לעולם.
רק דמעות יש בעיניים,
ובנשמה כאב,
ובשעות שבין ערביים,
עוד נקרע הלב...
רק תקווה שכבר אוזלת,
וכאב שלא נגמר,
לוחשים לי בשעות שקט,
"ילדתי, הכל עבר".
את עיניי אני עוצמת,
ורואה אותך איתי,
אשליות אני רוקמת,
לעזור לקיומי.
עוד מעט יגיע לילה,
אחריו עוד יום,
עם כל רוח שנושבת,
מתקרבת לתהום.
הזמן ישכיח את הצער,
ירגע ליבי,
ואשלים עם זה שיחד,
לא תהייה איתי...
ועכשיו, בשעות של שקט,
שוב אני לבד,
משתגעת וזועמת,
על אותו אחד...
רק דמעות יש בעיניים,
ובנשמה כאב,
ושעות שבין ערביים,
עוד נקרע הלב.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.