לאפס אחד, אין רובה המשמיד רגעים רבים
  בספר חמד פרוע, מזועזע כיווץ פנימי לחוץ
  מתיז דחפים לרצועה בלויה בחדר השינה
  של איש אפל כחרדה אשר יזרח כדרקון!
  איום קטן,מדי קטן,ושוב
  אדום של רובים עלה מהגידופים
  השאננות זורחת,על ספסל הנאשמים.

  נח לשנות מזג אויר,מנוכר הרצח
  והרבה אנשים קשים ותולשים בקריעה מכרעת
  ואין עצם חפשי, בריבית גבהה נפרסים דק
  תחת תקרה שפופה וקיר לבן,שחור
  שאריות של טילים באליסטים,חסרים עיניים ואצבעות
  אין רחמים ברגע אפשרי? למען מי?
  כוכב מנוע מלכת ברשת,מביט אדיש בעכביש
  נרקב ומסריח ובין סדקיו המדממים
  אנשי נשק משומשים,מתים או מתענגים אצל דבשות שניים
  בחלום שרב צהריים ומתים.

  בלילה הם מחפשים נורא מהר, הרבה
  בחוזק רב, שפע גויות חופשיות לרע
  וסופרמן אפוף פחדים בדמיון לרב,

  כחורים ניפערים,רכים בכאב.

  ואין לו ולי,ואין לנו,בכלל,גם לא חלקים כרותים
  אין אותות עבר משותפים לאחרית הימים.