מוקדש באהבה למנוי/ה הראשונה שלי (0:


האוטובוס עצר מטרים ספורים אחרי התחנה והוא ירד באיטיות עם תיק
חצי ריק לעבר הרחוב הראשי.בחיים לא יצא לו לפספס את התחנה וכמה
שנסיעתו ארוכה היא מעולם לא היה מאלה שנרדמו להם בדרך ומצאו
עצמם פתאום בתחנה האחרונה. הוא גם לא מאלה שישוטטו להם מעט
לפני הגעתם לתחנת היעד. לא הוא תמיד ירד רק בתחנה הקרובה
לביתה. אולי כי כל כך התגעגע.הוא פונה לביתה עוצר רק בכדי
לקרוא כותרות זועקות על דוכני הקיוסקים וחושב כמה היה רוצה
לנשק לה, נשיקת אוהבים, כמו זו שראה באיזה סרט, מלאה תשוקה
ורוק, אך ידע שאינו מוצלח בכך.

כמו תמיד הוא נרדם אחרי הפורקן, לפעמים זכר לחבק אותה קודם, לא
תמיד. כך או כך אלה היו הלילות הטובים ביותר שלו. הוא ישן שנת
ישרים, כאילו אין חרטות אין  עבר עתיד או הווה כאילו זה
המוות.והיא תמיד נתנה לו לישון כמה שחפץ, תמיד אהבה אותו לידה.


היה לו עצוב לבזבז את זקפת הבוקר שלו. הוא שמע פעם באיזה מקום
שהסקס הטוב ביותר הוא של שבת בצוהריים אבל הם כבר שכבו אתמול
וחוץ מזה צריך להוריד את הכלב. הוא פסע לעבר המדשאה  אוחז
בחוזקה בחגורת מתכת מרשרשת מנסה לגרור את חותמו מישבנן המתרומם
של כלבות השכונה ותוהה האם גם לכלב שלה מתכווץ בבוקר קר כזה.
לא היה לו ראש לניסויים.


היא חיכתה לו כשנכנס עם טוסט חם של קטשופ תלמה וגבינה צהובה
והציעה שיצאו קצת  אולי לאיזה סרט. היא שמעה שיש סרט חדש עם
קווין ספייסי ,הוא אמר שעוד שנה וזה בטלוויזיה. הם יראו את זה
אז. הוא ידע שהם יחיו אז, שהם יהיו ביחד אז, ושגם אז כל עוד זה
לא בטלוויזיה אין סיכוי שהם יראו את זה. זה לא שהוא היה קמצן
הוא היה הגיוני; בשבילו שליחות קטלנית 4 זה סרט חדש כי אצלו זה
רק עכשיו הגיע, לטלוויזיה. בכלל לו בטלוויזיה יש כל הזמן סרטים
לראות וכמעט חינם. זה לא קמצן זה מתוחכם.