ק. קיטיקאט / ילדה כמוני |
כל הקבוצה עודנה בפנים,
לא יכולה עוד להתמודד, ולראות
פורצת החוצה בדמעות
נשענת על קיר אבנים ישן,
חלק מהמבנה של פעם
מעבירה אצבע רועדת על הקיר
והעין בנתיים בוכה
מתחילה להרגע, לנשום סדיר
לא קר והאויר נעים,
אבל אז, בשניה אחת
נקלט המסר עובדה העובדה
שפה, על קיר האבנים הישן
עמדה פעם נערה,
בת גילי, רק ילדה
שערה ארוך, והיא רזה
והיא, אותה ילדה
בשנייה אחת, נורתה..
המסר נקלט, והלב בוכה
ושוב דמעות פורצות מעיניי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|