בן שפירא / כמעט |
מול האח
וראית את המוצץ מולו
ולא יכלת להתאפק
כשההורים עם חברים בילו
וצרחת בשבילו
וכ"כ רצית
וזה כמעט, אבל זה לא
ובגן חובה
עם דני בחצר
והמשחק הזוהר בידך
וביקשת לשחק במשחק שלו
וכ"כ רצית
וזה כמעט, אבל זה לא
בבית הספר
כשכל הילדים רצו לשחק בהפסקה
ואת הסתכלת אחורה
והוא עמד שם בפינה שלו
וכ"כ רצית
וזה כמעט, אבל זה לא
ואת זוכרת
כשהיית שמה אצלו
וחיבקת את כולו
וכ"כ רצית
וזה כמעט, אבל זה לא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|