אולגה קדנר / סיוט |
בלי אהבה-המים שיפרו את אדמתו
לבי הוא ים שקט
בלי אהבה-הרוח שתפר את שלותו
הכל סביבי שקט,רדום
מוקפת בסודות-שתיקה שאין בה כלום
חיי הם כמו סיוט שאין בו הגיון
חיי הם הסיוט אשר בעצם זיכרון:
עיניה שלי אמי כשהיא סוטרת לפני
דמותו הלא מובנת של אבי שלא ראיתי מימי
רוצה אני להתעורר
זועקת לעזרה
אך אלוהים אינו זוכר
את פרי עמלו שבצרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|