[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לימור בן-גיא
/
זה הוא בר

שמוליק נכנס, זה אומר שתורי עוד מעט, הנה הוא עושה את מה שהוא
עושה... אוקי זה האות שלי, אני יוצא לדרך! בואנה עמוס כאן! כמה
נוהרים לשם?! אבל אני אהיה הראשון אני אצליח, כן! אני אעשה
זאת, אני מתקרב זהו לא נשאר לי עוד הרבה. זהו הנה רגע אאההה
יש!!! אני בפנים! אה! והם חשבו שהם יוכלו להתחרות בי...
מיליונים אבל מיליונים כמוני ניסו להיכנס אני אומר לכם אבל רק
אני בר המזל... מצטער חבר'ה, היה נעים להכיר אתכם. טוב, איפה
אני? מה קורה כאן?! רגע, שניים, ארבעה, שישה, שמונה, זה לא
מפסיק להתפצל, נו די הבנתי ת'קטע... סוף סוף! זה הפסיק אחרי
חודשיים, פתאום התחלתי לקבל איזושהי צורה. מה החוט הזה תקוע
כאן? מממ... מה יקרה אם אני אמשוך בו?! לא חשוב, אני לא רוצה
להסתכן, אני עלול לא לקבל מזון...
אני מרגיש שמשהו פה לא בסדר, טוב די זה לא מצחיק על מה הם
מדברים שם בחוץ? מהההה??! עד שהתרגלתי למקום הזה היא רוצה
להוציא אותי מפה עכשיו?! היא לא מתביישת? היי! חבובה! היית
צריכה לחשוב על זה קודם, אני מאוד מצטער, אחרי כל מה שעברתי
אני לא זז לשום מקום. בכי? אני שומע בכי? רגע... יש! אני נשאר!
ידעתי שהיא לא תעשה את זה אני יקר מידיי.
עכשיו נראה שעוד בערך חודשיים נשארו ואני בהחלט מתחיל להיות
יפה תואר... הגברת ראתה אותי בטלוויזיה, ניסיתי לעשות שלום אבל
היא לא שמה לב אז התחלתי לבעוט בה. האדון עשה רושם שהוא דיי
מאושר לגבי היותי זכר ומשום מה שניהם מאוד שמחו כשבעטתי, מאז
התלהבתי מהעניין והפכתי את זה למעין הרגל כזה... האמת שהמקום
מאוד נוח מימי כזה אני מרגיש שאני צף, אבל גם דיי צפוף פה.
אני מאוד מתרגש עוד פחות מחודש זה היום הגדול. ואני די שמח
לצאת כי משעמם פה רצח! הכול שחור אני לא רואה כלום, אבל מה
שטוב זה שהגברת אוכלת כמו פרה, בחיי (שעוד מעט יתחילו), היא לא
נורמאלית כמה שהיא אוכלת... אני כבר מלא! אני אבעט עוד קצת...

אוקי אני מתחיל להתהפך, נראה לי שהגיע הזמן... וואי איזו
התרגשות! הלו גברת יאללה אפשר להתחיל... איזה לחץ יש בחוץ,
אפשר לחשוב... אוקי הנה זה בא, הנה אני בא. תעשי מה שהיא אומרת
לך! תדחפי כבר! תדחפי, תדחפי... עוד נו זה כל הכוח שלך?! אז מה
עם כואב לך? תשעה חודשים כאן זה לא מי-יודע-מה, אז תעשי את כל
המאמצים ואפילו תסבלי רק תוציאי אותי נו!! יופי, עוד טיפה...
היי! אני רואה את האור שבקצה המנהרה! אוקי את תמשיכי והיא
תמשוך. יאללה רק עוד רגל... שלום עולם!!! איכס כמה שאני
מלוכלך, תנקו אותי ותחתכו את החוט המעצבן הזה שתקוע לי בבטן.
היי זה אבא שלי? שלום אבא! מי זאת? מה את נוגעת בי? תעזבי אותי
ותתני אותי לאמא. היי אמא! מממ... את נעימה יותר מבחוץ!
איך אמרת שקוראים לי? עזרא? מה זה עזרא? מה אכפת לי שלסבא שלך
קראו ככה?! טוב שם שני זה בסדר, אבל אל תספרי לאף אחד. בר? בר
קוראים לי...
אני כבר לא עובר!, אני הוא בר!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש פה בחולות
שנלאות טוב
לפחות כמו
כליסטינה
אגיללה?




אלפונסו
הארגנטינאי מחפש
שידוך


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/4/02 18:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לימור בן-גיא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה