השנה הפכה בה
קודם נטתה בה ואז
סגרה בה מילים

השנה שחלפה
קסמה בה יפה
כמו
היו אמיתות בצלילים

ששרו הנימפות
ובנות הים
טבעו

על עורן
עטור הקשקשים
המלאכי, הבהיר

את קסם האובדן
שבמילות השיר

שנה הפכה בה.
לא תחזור.

צמרמורת נעימה
תעזור
להתרגל אל המיים

לאהוב את הקור

לשכוח
את שהבטיחה לפתוח

היא לא יודעת לסגור

שנה גמרה בה
היא גמרה בו והוא
חוגג
ממחיש תשוקה בכפות ידיו
פורחת לאיטה
חוגג מניין שנותיו
ושנה
למן אותו הרגע
בו פגש
אותה

השנה הפכה בה
קודם בלעה לה ואז
פסקה מלספור רגעים

עטורי אלכוהול
מי היה מהמר

נימפות מדלגות מנשמה לנשמה
שדווקא הוא
עתיד היה להשאר

נער שבוי גם אם
לא מדבר
אותן המילים

השנה שחלפה קסמה בו
לאהוב את אותו היופי
של פיות הצללים
את אותו החושך
שכרעה הנערה
לצרוב על ורידים חרוכים
לכתוב אינה יודעת מילים
נועדו
לאנשים נוחים

אנשים חלשים
הם הזמן עצמו, קיום, תכלית. הם
בני- אלמוות

בנות- לילית

את השיר הזה
לא יבין הנער

וודאי לא יאהב

ומדוע שיהפוך בה,
לא ידע הוא
אותה הנערה
אותה השנה
אותו השיר
עליו עצמו נכתב

שנה חזרה לה
הוא חוזר אל הלב כש-
רע לה

הוא חוגג מניין רגעיו
והיא חוגגת על אחת
האשליות. שאהב.
מתמכרת לרגע הזה בו
מתחלפת שנה ונמסות הכוויות
עם כל נערי הדת הזאתי
שסוגדת לגן עדן
ולא רואה
פיות

עברה שנה
הפכה זונה

כרעה זונה
על ברכיים
התחננה

גם אני רוצה להיות
נימפת ים
לבנה

קולה אבד בעת
ששירי ההלל כיסו
על נעימות התום

של חסרי הכוונות

על זונות
אלוהות עליונה כבר גזרה
גיהנום

שנה צמחה בה
חדשה, טהורה, מרגישה
כמיהה לה
מילה שלה

לסגור
את שהבטיחה לשכוח

היא לא טועה לזכור

כל צעד סכינים
להתרגל את המיים

לאהוב את הקור

הנער הזה בבוהק מדיו
וים עיניו
הפך עליה דעתה עצמה
ובעיקר דעתה עליו

נתן בה העוצמה
להיות כשופה גם איתו
ועצובה גם בלעדיו

ועשרות נפילות, השנה זוכרת, תקופות
נפילות, דמעות, שבירות
מקומות שכוחי אל
ותשוקה זכורת אלות

בנות הים נופלות
בתולות היבשה מנשקות

והנה, זונה
טהורה נפשה
ושחוק כאבה

הנערה הפכה בו

ולא חזרה בה