שירים אני כותב
ישר מתוך הלב
לכל אשה ונערה
אשר אלי מקרינה

אותי לא מכירה
אני כבר ידידה
קולט קרינתה
נותן לה שיר - כתשורה

אין ברירה
זה לא בידי
זה בתוך  נישמתי

לעיתים אותה אראה
רק שבריר שניה
במכונית לידי חלפה
על מאה ועשרים נסעה

אשתי זאת לא מבינה
כזו מכה
לא רשומה בהגדה
אך אותי מוקירה
תוסיף אש לאהבה

התגובות מגונות
יש מתלהבות
את מילותי קוראות
אפילו אם לא אליהן מיועדות

טלפון מרימות
"כל הכבוד" אומרות

יש שמוסיפות
"כל הכבוד ! תביא עוד"

יש אשר הזמנה לחתונה
אלי שולחות
מתפעמות
"מאדם זר - לקבל ברכות"

יש מסמיקות
ממש נבוכות
מהבעל יראות
את שירי - לסל זורקות

יש אומרות
"יפה מאד
ממש יפה מאד"

יש צעירות
אותי רואות - מתחבאות

יש כאלו
את שירי ממסגרות
על הקיר אותם תולות

יש כאלו
אותי תולות
עלי מתלוננות
את שירי - כלל לא מבינות

יש מהחבר חוששות
"זה עבר בסדר"
מספרות

לאחדות שיר הבטחתי
עיניהן כבר בורקות
בדיוק לזה ממתינות

לעיתים לבעל זאת אתן
רק אם יאמר - הן
לאשתי זאת אתן

אחת שמחה, אותי שאלה
אתה מפרסם ? מה שימך ?
עלי פקדה - פרסם שירך
ואוכל להתגאות בתשורתך

לעיתים אשמר על ראשי
לא אראה זאת לאשת מכירי
בעלה קנאי - ללא תנאי
לי יאמר - גש הלום
יהלם בלום
ולא יתן יהלום

לתחרות עימו לא אצא
הוא לבדו ישורר לאשתו
ואז נשוה

על חבל דק אתהלך
בין מחאה למחמאה
אתרחק מהמקרין חמה
אתקרב לחמה

בשירי יש אפליה
לאחת מאה
ולשניה רק חמשה
לראשונה עצמה רבה
שלהבת אש גלויה
תקבל כויה

לזו שלידה
רק תשתית-גפרית
שיר הקדמה
נפש לה עדינה[
לא תדע להתמודד
עם זו הבעיה

מה ילד יום
מי ידע ?

מי אותי מבין
לא אדע.