העולם הזה מסריח
מניו-יורק ועד רפיח
אנשים כל הזמן רצים ממהרים
כי מי יודע אם הם יחיו בעוד כמה ימים
אדם רודף אחרי הזמן כמו חתול אחרי עכבר
ורק אני עצרתי כאן מצפה אל המחר
שיגיע וכשיגיע הכל יהיה אותו דבר
ואולי משהו בכל זאת ישתנה כי החיים עוברים מהקצה עד לקצה
איש אחד סיפר לי פעם על בחורה שהכיר
ועל אהבה שלהם הייתה , הייתה ונעלמה
ואני חשבתי לעצמי מדוע צריך אהבה?
הרי בסוף הכל תמיד ניגמר באכזבה
עד שפגשתי אותו , וכשפגשתי אותו פתאום ראיתי את הכל
את המחר והאתמול
ורציתי לחיות מחדש כל יום שעבר בלעדיו
וקיוויתי שיבוא יום ואוכל להגיע אליו
אבל טעיתי ונפלתי
כי הוא רחוק רחוק ממני
לא אוכל להגיע אליו גם אם ארוץ את כל המסלול
כי ליבו שמור לאחרת ועד אז הוא נעול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.