כעל דף שחור,
מנסות מילים של ניאון ססגוני
לאיית כאב שאין לו שם
וכישלונן מתפזר בנקודות כתומות וצהובות על ההרים,
כמו מפאות של קוביית-מזל לא הוגנת,
פרודות הניקוד מצטופפות לכתם
ועיצור הופך שיתוק
כששתי ידיים על ההגה.
כאב שאין לו שם ואין לו הגייה
מחליט עליי,
משפיל אף מרומם את מסלוליי
ויראתו נכבשת בי מקצה מדבר האספלט עד קצהו.
אני רותמת אל רכבי
את הכאב הזה,
ומתקדמת בעקבות זוג אורותיו
כבעקבות שני עמודים של אש
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.