[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אני גליה
/
תקשיבי לי

זה בסך הכל בליל של דברים שאני אומרת. אני סתם כותבת על הדף
דברים שאני מרגישה. יש לי בפנים הרבה עוצמה. זו דרך טובה
להוציא את זה.
אני מדברת אליך כאן, אני לא יודעת מתי תשמעי את זה, אם בכלל.
אני סתם צועקת על הדף.

אני אוהבת אותך. את שמעת את זה כבר הרבה פעמים. את יודעת. אני
גם יודעת שאת אוהבת אותי. זה עוזר לי.
את יודעת כמה את חשובה לי? מה המשמעות שלך בשבילי? בטח שאת
יודעת.
מה שאת בשבילי תמיד ישאר אותו דבר. לא משנה כמה כל אחת מאיתנו
תשנה, תגדל ותתפתח, תמיד תהיי בשבילי מה שאת היום. שום דבר לא
יכול לשנות את זה.
לא משנה כמה אנשים יכנסו לחיים שלי וכמה שאני אוהב אותם, וכמה
זמן שאני  לא אבלה איתם, אף אחד לא יוכל להחליף אותך. אף אחד
לא יכול להיות בשבילי מה שאת בשבילי. אני לא יכולה להגיד
שהמחשבה הזו תמיד עושה לי טוב.
את מבינה אותי הכי טוב, אני קוראת אותך.
אם אני אכעס עליך אני אגיד לך את זה מיד. תמיד את האמת. זה מה
שלמדתי ממך, בין השאר.
את לא בנאדם זמני בחיים שלי, לא אלה ולא הבאים. גם את יודעת את
זה. אני לא יודעת איך אני יכולה להיות כל כך בטוחה בזה.
אני תמיד מאמינה לך. ככה זה.
את סומכת עלי. את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל. לא פעם
כשדיברנו עצרת בשביל להגיד לי שהנה, יש לך דמעות בעינים כשאת
מדברת איתי.
אני מתגעגעת אליך. ואני חושבת שזה תמיד נכון. אני לא יודעת
למה.
חלמתי פעם חלום שלך. את היית בשוק.
אני עצובה בשבילך, אני יודעת מתי את לא בסדר, גם כשאת אומרת
שאת כן. זה בגלל שאני מרגישה אותך.
את דואגת לי. את רוצה לעזור לי.
את שמחה שאני קיימת.
אני יודעת שגם את מפחדת, אני יודעת ממה.
את יודעת מתי אני לא שם באמת.
גם כשאמרת לי שתלבשי את השמלה הכחולה, היתה לי הרגשה שתלבשי את
האדומה. איזה קטע זה היה בשבילי כשבאתי וראיתי אותך לובשת את
השמלה האדומה.
אנחנו מזכירות אחת לשניה שאנחנו רק מחפשות תירוצים.  הפרח
האדום עוזר לך, מזכיר לך את מה שאמרתי.
אנחנו מאותה להקה, אותן ציפורים, כל הזמן רוצות לעוף.
אנחנו גם נופלות.
את עוזרת לי גם כשאת לא אומרת לי כלום, גם כשאני בכלל לא ראיתי
אותך.
את כל הזמן בלב שלי. זה תמיד ישאר כך.
לפעמים, סתם ככה באמצע החיים משהו מזכיר לנו אחת את השניה.
אנחנו משקפות אחת את השניה. כמו מראה.

לא הייתי צריכה בכלל לכתוב את כל זה. זה סתם בליל של דברים שאת
במילא כבר יודעת. אולי סתם רציתי שיראו את זה, שישמעו.
את הרי יודעת את כל זה גם בלי המילים.
זו רק צעקה שלי. תקשיבי.



אפריל 2002







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאני מסתכלת
במראה... האם
אני רואה את
עצמי?

ילדה משועממת ,
שכרגע - אין לה
משהו יותר טוב
לעשות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/4/02 21:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני גליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה