מהן, חיים יבואו.
אדמה
נושמת בנקבוביות רגביה
ברגליו רומסה איש
חונקה בבטון.
ברכות כאתרוג לו עטף
איש את אם ילדיו,
לו סגד לאלת הפריון
בביתו קבעה מקדשה.
חיים לו נתן
לנותנת חיים.
לו הבין כי רוחה ורחמה
כבודה הם,
בצלמו, מצלעו
גאה נבראה וחופשית.
מתת אל היא
לא שפחה חרופה.
ראובן עזריאלי
מרץ 2001
נכתב ליום האישה
הבינלאומי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|