ואני עדיין עומד שם, עדיין ממשיך לחכות לה שתצא מהחדר המזדיין
שלה.
כמה זמן כבר אפשר להתלבש?!
ואבא שלה ואחיה הגדול יושבים בסלון, רואים כדורגל ומפצחים
גרעינים.
אפילו לא מזמינים אותי לשבת איתם. כאילו אני כלום.
אני מנסה ללחוש לה מעבר לדלת שתסיים כבר, אבל היא לא עונה לי.
וואלה יופי.
ואמא שלה כבר בפעם האני-לא-יודע-כמה- "יש עוגה! רוצה?" ואני
מנסה לענות לה בנימוס שלא, אבל היא לא קולטת ולא מפסיקה
לשאול.
והנה הפרינססה יוצאת לה מדלת החדר, אולי באיחור של יותר מחצי
שעה, אבל אני חייב לומר שהיא ניראת ממש פצצה.
"סליחה על האיחור..." והיא מתחילה להמציא לי תירוצים, בטח פשוט
נישברה לה הציפורן או שנמרח לה האיפור.
אחרי שאמא שלה הספיקה לשאול אותנו עוד לפחות חמש פעמים אם
אנחנו רוצים עוגה, ואבא שלה ואח שלה צעקו כמו מטורפים את
התוצאות (1:0 לכל המעוניין)...אני לא מאמין-
יצאנו!
"אז לאן הולכים?" היא שואלת בקול הקצת פרחי והקצת ילדותי שלה,
"לא יודע, לאן את הכי רוצה ללכת?" שאלתי, למרות שמה שאני הכי
רוצה לעשות עכשיו זה לקחת אותה לדירה שלי ולשכב איתה.
"אני רוצה ללכת לטיילת ואז לפאב שממול, יש שם מוזיקה טובה".
טוב נו,
אולי היא תשתכר קצת ואז אני אשכב איתה...
נכנסנו למרצדס החדשה והיפה שלי (אוף! של חבר שלי), ומשם נסענו
לטיילת.
הסתובבנו שם, היה ממש נחמד ואז הלכנו לפאב שאליו היא רצתה
ללכת, והסתבר שהיא מכירה שם כל דבר שזז...או כל דבר שלא זז...
וכמו שרציתי, היא השתכרה, לקחתי אותה לדירה שלי וזיינתי אותה.
בבוקר, היא קמה, אמרה לי שאני בן זונה ואיך נתתי לזה לקרות
ודברים כאלה ואז היא הלכה.
היא דווקא דיי מדהימה במיטה.
אחרי שעה בערך, עוד לא הספקתי אפילו לאכול ארוחת בוקר ושמעתי
דפיקה בדלת.
קיוויתי שזאת איכשהו תהיה היא, אבל לא.
זה היה שוטר.
הוא אמר לי- "אתה עצור"
"על מה?"
"אונס קטינה"
כאילו שלא יכלתי להשיג אחת בגילי. כמה חבל.